הביטוח הלאומי: הביטחון הסוציאלי בישראל הידרדר עוד בטרם החל משבר הקורונה

ההוצאה הציבורית לרווחה בישראל הייתה מהנמוכות בעולם ערב פרוץ משבר הקורונה, כך עולה מנתונים שפרסמה היום (רביעי) מחלקת המחקר של המוסד לביטוח הלאומי. על פי הנתונים, לעומת ממוצע של 20% לתוצר בקרב מדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD) בישראל עמדה ההוצאה הציבורית לרווחה על 16.2% מהתוצר בלבד.

הנתון ממקם את ישראל במקום ה־30 מתוך 37 מדינות החברות בארגון. חמור מכך, שיעור ההוצאה הלאומית לרווחה ירד מ־17% מהתמ"ג ב־2017. במשבר הקורונה עצמו גדלה ההוצאה הציבורית לרווחה בשיעור דומה לממוצע אך אין להסיק מכך כי ישראל הדביקה את הפער. על פי הנתונים, צרפת הוציאה על רווחה יותר מכל מדינה אחרת: 30% מהתוצר. אחריה ניצבות אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, איטליה, נורבגיה ושוודיה עם שיעורים של 25% מהתוצר.

שני המרכיבים העיקריים של ההוצאה הציבורית לרווחה הם ההוצאות הציבוריות לפנסיה ולבריאות. גם בתחום ההוצאה הציבורית לפנסיה ישראל, עם  4.7% מהתמ"ג, הייתה ב־2019 הרבה מתחת לממוצע המדינות המפותחות שעמד על 7.8%. לכך תורמת כמובן השחיקה הגוברת של קצבאות הזקנה אבל גם המעבר בישראל מפנסיה תקציבית לפנסיות פרטיות וכמובן האחוז הקטן יחסית של זקנים בישראל בגלל האוכלוסייה הצעירה. ההוצאה הציבורית הגבוהה ביותר לפנסיה הייתה באיטליה וביוון, עם יותר מ־15% מהתמ"ג, והנמוכה ביותר בצ'ילה, קוריאה ומקסיקו, כ-3%. תחתית הטופסישראל הוציאה על בריאות 4.8% מהתוצר, ונמצאת גם בנושא זה מתחת לממוצע שעומד על 5.6%.

"התרומה של הגדלת הסיוע לצמצום הפגיעה הכלכלית במשבר הקורונה ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר", קובע ביטוח לאומי במסמך. "ההשפעות של המגפה צפויות להימשך גם ב־2021. צמצום הפגיעה החברתית והכלכלית תלוי במידת הנכונות של קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית של ממש עד סיום המשבר הכלכלי". בסוף יוני תסתיים הארכת תשלום דמי האבטלה. הממשלה הבאה תצטרך להחליט האם תהיה הארכה נוספת, לפי אילו קריטריונים ובאיזה אחוז מדמי האבטלה.

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/101662