הצו הנשיאותי המורה על הקמת כח פלישה לקובה, הפלישה לקובה והניצחון הקובני

הפלישה החלה ב-17 באפריל 1961 יומיים לאחר שמפציצים אמריקאים שנשאו את סמלי חיל האוויר הקובני מזויפים הפציצו את ערי קובה, ויממה לאחר שקסטרו הגדיר את קובה כסוציאליסטית. הפלישה נעשתה על ידי אנשי "חטיבה 2506", ובה 1,400 גולים קובניים, חלקם קצינים לשעבר בצבא הרודן בטיסטה, שאומנו והודרכו על ידי סוכני ה-CIA, בסיוע המאפיה האמריקאית, ובאישורו של הנשיא החדש ג'ון קנדי. כוח נחת בחוף חירוו וההנחה של סוכנות הביון הייתה כי הפלישה "תצית ניצוץ של התנגדות עממית נגד קסטרו ונגד הקומוניסטים", אך שום התנגדות לא קמה.

תשעים מהגולים שנחתו על החוף נהרגו בקרבות, וכל היתר ועד האחרון שבהם, נפלו בשבי. שתי ספינות אספקה אמריקניות, "יוסטון" ו"ריו אסקונדידו", הוטבעו על ידי מטוסי קובה. הנשיא קנדי אומנם אישר את התוכנית אך משהתברר במהלך הלחימה כי רק סיוע אמריקני, כולל התערבותם של חיילי ארה"ב, יציל את הפלישה הכושלת, הורה שלא לסייע לגולים, על מנת שלא להעמיק את המעורבות האמריקנית במה שנראה ככישלון מהדהד. יצוין שהלחימה הסתיימה תוך יומיים.