fbpx

בצלם: נרמול היחסים עם האמירויות מאפשר את המשך הסיפוח של השטחים הכבושים

נייר עמדה שפרסם ארגון "בצלם" מתאר את פעולות הכיבוש בגדה המערבית כסיפוח דה-פקטו

נייר עמדה שפרסם בצלם, תחת הכותרת "הסיפוח שהיה, ועודנו", מתאר כיצד גם ללא סיפוח פורמלי, ישראל כבר עושה בגדה המערבית כבתוך שלה, כאילו מדובר בשטחה הריבוני, וכיצד מזה עשרות שנים היא פועלת באופן חד צדדי כדי לקבע ולהנציח את שליטתה בה. הנייר מפרט את שלל הדרכים בהן שטח הגדה המערבית כבר סופח לישראל בפועל, ומביא מספר דוגמאות אקטואליות מרכזיות הממחישות כיצד ישראל ממשיכה במדיניותה זו גם עתה, לאחר שהאפשרות לסיפוח פורמלי ירדה מהפרק.

לדברי בצלם "תומכי הסיפוח – וגם חלק ממתנגדיו – גורסים כי סיפוח פורמלי ישחרר את ישראל מההגבלות שמחיל עליה המשפט הבינלאומי, יאפשר לה להחיל על הגדה את חוקיה שלה ויסייע לה בהשגת מטרותיה. ואולם כבר היום, ומזה למעלה מחמישים שנה, ישראל אינה מתייחסת להוראות המשפט הבינלאומי – ובהם העקרונות הבסיסיים של דיני הכיבוש שנועדו להגן על הפלסטינים – כמחייבות אותה". כך, ישראל יצרה בשטחים מציאות שאין כל דרך להגדירה כזמנית – בניגוד לדיני הכיבוש. באמצעות הנדסת המרחב, היא הצליחה לשנות בצורה קיצונית את מפת הגדה, באופן המשרת את האינטרסים שלה: היא יצרה מרחב רציף להתנחלויות, ודחקה את הפלסטינים לעשרות מובלעות מנותקות וצפופות.

כיום גרים בגדה יותר מ-400 אלף אזרחים ישראלים, בכמעט 250 התנחלויות (לא כולל אלו שהוקמו במזרח ירושלים – החלק היחיד של הגדה שישראל סיפחה באופן פורמלי). חלק משמעותי מהחקיקה הישראלית כבר הוחל על ההתנחלויות ועל המתנחלים באמצעות חוקי הכנסת וצווים צבאיים, שהפכו אתם ל"איים" ישראליים המנותקים מסביבתם הפלסטינית. המתנחלים זוכים כמעט לכל ההגנות, הזכויות והתקציבים הניתנים לאזרחים הגרים בתוך גבולות המדינה. כיום גדל בהן כבר דור שלישי, ורוב הישראלים – והפלסטינים – אינם מכירים מציאות בלעדיהן.

בנוסף להקמת ההתנחלויות, ישראל ביצעה לאורך השנים שלל פרויקטים של תשתיות לשירותן – בהם סלילת כבישים. בימים אלה מקודמים מספר פרויקטים של סלילת כבישים מהירים בכמה מוקדים בגדה המערבית: הכפלת כביש המנהרות וסלילת עוקף אל-ערוב בכביש 60; כביש הטבעת ממזרח לירושלים; כביש עוקף חווארה (אף הוא על ציר 60); הרחבת כביש 55 ועוד. פרויקטים אלה, בעלות כוללת של מיליארדי שקלים, שבים וממחישים את כוונותיה ארוכות הטווח של ישראל, להמשיך ולשלוט על כל השטח גם ללא סיפוח פורמלי שלו, וכן להמשיך ולהרחיב את ההתנחלויות. ארגון שלום עכשיו אף פרסם לאחרונה כי לאחר ההכרזה על קידום כ-5,000 יחידות דיור נוספות בגדה – הכרזה שהגיעה לאחר שהאיום בסיפוח פורמלי ירד מהפרק – שנת 2020 הפכה לשנת שיא בקידום הבנייה בהתנחלויות.

במקביל להשקעות הנרחבות בהתנחלויות, ישראל פעלה – וממשיכה לפעול – לצמצום המרחב הפלסטיני ולכליאתם של הפלסטינים במובלעות צפופות ומנותקות שהקצתה להם. חקיקה צבאית חדשה אפשרה לישראל אף להגביר את קצב הריסת הבתים באופן משמעותי בשנים האחרונות. לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנת 2020 לבדה החרים המנהל האזרחי 242 קרוואנים, לעומת ששה קרוואנים בשנת 2015. בשנת 2019, המנהל החרים כ-700 טרקטורים ומחפרים ועקר כ-7,500 עצים שניטעו בשטח סי. בנוסף, בשל פעילות המנהל, מספר הפרויקטים הבינלאומיים שנועדו לסייע לפלסטינים בשטחי סי צומצם ל-12 בלבד בשנת 2019, בהשוואה ל-75 בשנת 2015. פרויקטים אלה כללו הצבת קרוונים והקמת תשתיות.

:התסריט של סיפוח פורמלי הצליח לעורר את הקהילה הבינלאומית, שבאופן חריג אף איימה לנקוט צעדים קונקרטיים נגד ישראל. כעת, דומה כי שבנו למצב הבלתי נסבל של 'עסקים כרגיל', אותה מציאות מתמשכת המכונה בטעות 'הסטטוס קוו'. ישראל בחרה, משיקוליה שלה, להניח בינתיים בצד את הסיפוח הפורמלי. בתמורה, הוסרו ממנה מייד כל הלחצים והיא זוכה שוב לחיבוקה החם של הקהילה הבינלאומית – שמשמעותו רישיון להתמיד במדיניות הנישול מבלי לשלם כל מחיר", נמסר עוד.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן