קולות מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית: אין דמוקרטיה עם כפרים לא-מוכרים

אני חנאן אלסאנע מבאר שבע, ואני רוצה להגיד לכם משהו שאני יודעת בביטחון מוחלט – הממשלה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא רוצים לפתור את בעיית הפשיעה בחברה הערבית! הפשיעה בחברה הערבית היא הדם שעליו בן גביר רוקד, ממנו הוא צומח וגדל. בן גביר לא רוצה שיהיה פה בטוח יותר, לא לחברה הערבית ולא לחברה היהודית.

מתחילת השנה, 147 נרצחים: ילדים, גברים, נשים, זקנים. שיא  בתולדות המדינה.  ומה עושה הממשלה? רודפת אחרי מתנגדי המהפכה המשפטית, מנהלת מסע הסתה נגד החברה הערבית ומנהיגיה הנבחרים, מחליטה להפסיק מימון תוכנית לעידוד השתלבות סטודנטים ממזרח ירושלים באקדמיה הישראלית, מקפיאה תקציבים לרשויות הערביות, תומכת בפשיעה ובאלימות המתנחלים ביישובים הפלסטיניים ואף מונעת ייצוג הולם לנשים. עולות הצעות חוק המאפשרת הדרה של נשים במרחב הציבורי ובמקביל ממשיכים לקדם הפיכה משפטית שתמנע מנשים את הזכות לסעד משפטי. בושה!

אני אמא לארבעה ילדים, עורכת דין, פעילה פוליטית לקידום זכויות נשים בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. אני מכירה את הנגב כמו את כף היד שלי. אני יודעת על מה אני מדברת. על כל החלומות שלי אמרו לי כל הזמן “זה בלתי אפשרי”. “זה בלתי אפשרי” כי נולדתי למשפחה בדואית גדולה של אחד עשר אחים ואחיות; “זה בלתי אפשרי” כי באתי מחברה שמרנית מסורתית; “זה בלתי אפשרי” כי אני ערביה ילידת הארץ שגרה בדרום. אני הצלחתי להגשים את החלומות שלי. עכשיו אני מרגישה חובה להשמיע את קולן של הנשים הבדואיות, ובעיקר את הקול של פאטמה, אמירה , יוסרא, לילה ונסרין מהכפרים הבלתי מוכרים.

הרבה שנים גם אמרו לי ולכם שזה “בלתי אפשרי” להיאבק נגד הכיבוש, אפילו אסור היה להגיד את המילה הזאת, “כיבוש”. אבל כיבוש זאת לא מילה, זאת מציאות. כמו ש”כפרים בלתי מוכרים” זה לא מילים – אלה מקומות אמיתיים, שיש בהם אנשים אמיתיים, נשים וילדים אמיתיים גם אם הם לא מופיעים על המפה. כשהורסים בית בכפר לא-מוכר, גם אם הוא לא נמצא על המפה, הורסים את החיים של משפחה שלמה שגרה בו. מילים יודעות טוב מאד להסתיר את המציאות, והמציאות היא שבימים אלה הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג’ראבה יפונה לטובת הרחבת העיר דימונה.

עכשיו, כשכולנו נלחמים על הדמוקרטיה, אנחנו בדרום נלחמים על הדבר הבסיסי ביותר: מקום לחיות בו. אני קוראת לכולכם פה להצטרף למאבק שלנו לזכות לדיור.  אני מאמינה שזה אפשרי לבנות יחד בית אחד לכולנו, בו לכל תושב ותושבת הארץ האפשרות והמקום לחיות בכבוד, בחירות, בביטחון ובשוויון. זה המאבק של כולנו.

אתם ואני הרי לא רוצים לחזור אחורה. אנחנו לא רוצים את מה שהיה פה לפני שהתחילה המחאה. אנחנו רוצים ישראל טובה יותר, צודקת יותר, שוויונית יותר. כי אין דמוקרטיה בלי שוויון! כפי שאין דמוקרטיה עם כיבוש ובוודאי שאין דמוקרטיה עם כפרים בלתי מוכרים.

דבריה של עו”ד חנאן אלסאנע בעצרת נגד ההפיכה המשטרית בירושלים, 11.8

עוד בנושא: https://zoha.org.il/122409