ספר חדש פורסם בהוצאת פרדס: לא רק זיכרון, חפצים וייצוגים

האסופה “זיכרון, חפצים וייצוגים” שפורסמה באחרונה בהוצאת “פרדס”, היא פרי עבודתה של קבוצת חוקרות ממוסדות שונים להשכלה גבוהה שפעלה ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללת ספיר. האסופה בוחנת את היחס לחפצים ולייצוגי הזיכרון כהבניות היוצרות תרבות זיכרון וזיכרון כתרבות. החוקרות נמנות עם דורות שונים ועוסקות במגוון תחומי מחקר במדעי הרוח, החברה, החינוך והאמנויות.

האסופה מציעה נקודת מבט חדשה על הממשק שבין זיכרון לייצוגיו החומריים והחזותיים בהקשר המקומי. המחקר העדכני בנושא נשען על ספרות עשירה, החוקרת תהליכים של עיצוב זיכרון מנקודת מבט תרבותית, על תיאוריות העוסקות בתרבות חזותית בדגש ביקורתי, ועל ספרות אנתרופולוגית החוקרת תרבות חומרית כחלק ממה שמכונה “המפנה המטריאלי”.

דתיות, פליטות מאתיופיה ויתומות מלחמה

לדברי העורכות עדנה לומסקי־פדר ונעמה שפי, “העבודות באסופה מעוגנות בעולמות התוכן הללו ובאמצעותם הן מנתחות אתרי זיכרון מגוונים. זיכרון המגולם בגוף בצד זיכרונות המיוצגים בעיתונות, בספרות ילדים, באמנות פלסטית, במפות ובבולים”.

העבודות שבאסופה חוקרות סובייקטים זוכרים מקבוצות חברתיות שונות ובכללן נשים דתיות, פליטות מאריתריאה, מהגרות מחבר העמים, בני הדור השני לשואה ויתומות מלחמה; ועוסקות בטכנולוגיות זיכרון שונות כגון צילום, ציור, פיסול ומיפוי דיגיטלי. “המגוון והעושר שבאסופה מלמדים באופן מקורי ומחדש על יחסי הגומלין המתמשכים בין הבניה של זיכרונות הגמוניים לצמיחתם של זיכרונות נגדיים בחברה הישראלית.”

בין המחקרים שפורסמו באסופה: “זיכרון קומוניקטיבי ותרבותי”, יאן אסמן; “זיכרון ושִכחה בחברה הישראלית”, יעל זרובבל;  “ייצוג וזיכרון בקצה הראש: תסרוקות מסורתיות בקרב נשים־פליטות בישראל”, תמר ערב; “אחת ויחידה — על חווית החצאית הצבאית בקרב חיילות דתיות”, רחל גץ־סלומון; “ממנטו מורי (זכור את המוות) – יצירת האמנות כמסכת מוות, דיון טקסטואלי בכתבים פואטיים, הגותיים, ובפרקי ממואר”, ניצה קרן.

זכרון הנכבה

כמה מחקרים באסופה עוסקים בחומר ובמדיום: “אקטיביזם של זיכרון ומיפוי־שכנגד – זיכרון הנכבה דרך שלוש טכנולוגיות מיפוי”, אורנה ועדיה; “זיכרונות שקופים: הגירה, מגדר וחומריות, מקרה הבוחן של האומנית אלינה רום־כהן”, טל דקל; “חפצים כטיעון חזותי וכנַשָּׂאי זיכרון בנאומיו הפוליטיים של בנימין נתניהו”, איילת כהן.

כמו כן ראו אור באסופה מאמרים על נשאים של זיכרון בין־דורי:  “רציתי לספר על הדור – זיכרון, חפצים וייצוגים בנובלות גרפיות ישראליות הנוגעות בשואה”, נעמה שפי; “מִשְׁכּולֶת: רישומה של חוויית השכול והיתמות בנסיבות צבאיות ביצירתן של מיכל שכנאי־יעקבי ואסנת אוסטרליץ כאומניות בוגרות”, יעל גילעת; ו”זיכרון מגשר: חיים גורי כגיבור בין־דורי”, אפרת בן־זאב ועדנה לומסקי־פדר.

ארבעה פרקים בספר מוקדשים למסרים לאומיים ולהיררכיות חברתיות : “בול משלה – דימוי, עיצוב והנצחת נשים בבולי ישראל”, עינת לחובר וענבל בן־אשר גיטלר; “קיצורי דרך מטאפוריים: פרקטיקות הגזעה מרומזות בהצגת מזרחים בספרי ילדים ותרומתן לעיצוב הזיכרון ביחס למזרחים”, גילה דנינו־יונה; ו”שער הניצחון: עמודי השער של עיתונות הילדים הישראלית מתקופת מלחמת ששת־הימים ככלי לעיצוב זיכרון לאומי” מאת אשרת רביבו.

יוסי אבו