ישראל ואפריקה שלאחר השחרור מהעול הקולוניאלי: שונאים סיפור אהבה

לאחרונה ראה אור הספר “לבטים פוסטקולוניאליים: עיונים בתולדות יחסי ישראל ומדינות אפריקה” (הוצאת פרדס, 2023, 351 עמודים), העוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד תחילת המאה העשרים ואחת. את הספר ערכו פרופ’ לין שלר וד”ר איתמר דובינסקי, שניהם מהחוג ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון.

שלר ודובינסקי שיתפו פעולה בעבר בפרסום האסופה “השדות באפריקה: חוויות של מחקר והבניית ידע” (הוצאת פרדס, 2016). ספר זה פתח צוהר אל עולמם של חוקרים ישראלים של אפריקה. אסופת המאמרים העלתה שאלות בנוגע לשיטות מחקר אקדמיות ולסוגיות השונות העומדות בפני חוקרים ישראליים הניגשים למחקר שדה באפריקה. ספרם החדש של זוג החוקרים בוחן התפתחויות של קשרים בזירות מקומיות שונות, ומנתח את יעדיה של ישראל במדינות אפריקאיות לאחר שחרורן מעול הקולוניאליזם והאימפריאליזם האירופי.

פרקי הספר מתמקדים רובם ב”תור הזהב” שקדם לניתוק היחסים בין מדינות אלה לישראל ב-1973. זאת תוך התמקדות בקשרי ישראל עם גאנה, מאלי, צ’אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים בספר מנתחים את היחסים הקרובים בין ישראל לדרום אפריקה בימי משטר האפרטהייד ולקראת סופו.

“תור הזהב” וסיומו הפתאומי

בתחילת שנות השישים, עם ראשית שחרורן של מדינות אפריקה מהכיבוש הקולוניאלי, החלו דיפלומטים, אנשי צבא ונציגים ישראליים לבקר במדינות היבשת. ממשלת ישראל יזמה ביקורים אלה כחלק משאיפתה לאזן את מצבה הבינלאומי הרעוע ולכרות בריתות חדשות. זאת על רקע יחסי המלחמה עם שכנותיה במזרח התיכון. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו ממשלות אפריקאיות שונות לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה.

לדברי החוקרים, “המצב היה דינמי, ולעתים השתנו הצרכים והאג’נדות. ישראל האמינה כי מאמציה האדירים ברחבי היבשת יגנו עליה מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון. אולם משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן עמה”. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את “תור הזהב” הישראלי-אפריקאי.

רק לקראת סוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לכמה ממדינות אפריקה להתאחות בהדרגה. לדברי שלר ודובינסקי, “הספר מתחקה אחר המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים בין המדינות לאורך זמן”.

יוסי אבו