fbpx

מסגרים קשים לביטול כל המגבלות: התמודדותה של סין עם נגיף הקורונה

סין באופן רשמי את גבולותיה בשבוע שעבר; ביטלה את הבידוד ואת בדיקות הקורונה המחייבים את הנכנסים למדינה

סין באופן רשמי את גבולותיה בשבוע שעבר; ביטלה את הבידוד ואת בדיקות הקורונה המחייבים את הנכנסים למדינה; והפחיתה באופן משמעותי את נוקשות הטיפול המדיני במגיפה. שינוי מדיניות זה גרם להצפה חסרת תקדים של בתי החולים, ולמספר בלתי ידוע של קורבנות בנפש. זהו שלב חדש בתהליך המאבק הסיני במגיפה העולמית. הגרסה המקוונת של הירחון הסוציאליסטי האמריקאי "מונת'לי ריוויו" פרסמה את מאמרה של החוקרת טינגס צ'אק, בו סקרה את השינויים במדיניות הממשל הסיני בהתמודדותו עם המגיפה לאורך השנים.

לדבריה, התקשורת המערבית מיהרה לבקר את סין בכל צעד ושעל מאז פרוץ המגיפה. ארה"ב כינתה את מדיניותה "דרקונית" ואת הצעדים שנקטה "דיסטופיים", זאת בהתייחס לקיום אולימפיאדת החורף בבייג'ין ב-2022. עם זאת, חשוב להביט על שלוש השנים האחרונות ולנתח לעומק את התנאים שהובילו למצב הנוכחי.

תגובת חירום: דצמבר 2020 – מאי 2020

    ב-3 בינואר זיהו הרשויות בעיר ווהאן את הימצאותו של זן הנגיף שנתגלה בהמשך ברחבי העולם. בנקודה זו לא היה ברור למה גורם הנגיף, עד כמה הוא מידבק, או כיצד ניתן לעצור אותו. החיסון לנגיף טרם פותח, וסין – כמו יתר העולם – נותרה לא ערוכה להתמודד עם השלכותיו. בתגובה להתפרצות, הטילה הממשלה סגר מחמיר על 11 מיליון תושבי העיר, ושיגרה אליה 41 אלף חברי צוותים רפואיים מרחבי המדינה. הצלת חיי אדם ולמידת המגיפה היו המטרות העיקריות של שלב זה.

בקרה וחיסול: יוני 2020 – יולי 2021

    לאחר שהצליחה סין לרסן את התפשטות הנגיף בווהאן, היא החלה במדיניות אותה כינתה אסטרטגיית "זירו-קוביד". במסגרתה נקטה צעדים לאתר, לבחון, לבודד ולטפל בנגועים בנגיף. במהלך תקופה זו נרשמו מקרי מוות מועטים בסין.  נעשו 11 ניסיונות בלימה מוצלחים של הווריאנט "דלתה" המידבק מקודמיו. במקביל, מקרי המוות כתוצאה מהמגיפה זינקו ברחבי העולם ל-5.4 מיליון עד סוף 2021.

    בניגוד לדיווחי התקשורת המערבית, מדיניות ה"זירו-קוביד" של סין הוכחה כהצלחה. מאז פרוץ המגיפה עלתה תוחלת החיים בסין, ואף עקפה לראשונה בהיסטוריה את זו של ארה"ב. זאת, בשל שיעור התמותה הגבוה כתוצאה מהנגיף בקרב אזרחים אמריקאים.  נוסף  לטיפול  בנגיף  ובהשלכותיו,  הקצתה  סין  משאבים רבים גם למחקר ולפיתוח של פתרונות רפואיים לטיפול בו. הדבר הוביל בין השאר לפיתוח החיסון הראשון לנגיף, סינופארם, שאושר לשימוש בידי ארגון הבריאות העולמי. מאז, פיתחה סין עשרות חיסונים נוספים, תרמה מאות מיליוני מנות חיסון וקידמה את הפיכתו למשאב ציבורי גלובלי.

אדפטציה והכשרה: אוגוסט 2021 – אוקטובר 2022

    בתגובה להתפרצות הווריאנט "דלתה", פיתחה סין מדיניות חדשה להתמודדות עם הנגיף. במסגרתה, פעלה לאזן את צרכי הבריאות, הכלכלה והחברה במדינה כדי למזער את השלכות המגיפה על חיי היומיום.

לא ניתן לפתח מדיניות טיפול אחידה במדינה בת מיליארד וחצי תושבים. עם זאת, סין פעלה להוזיל ולייעל את מערך בדיקות הקורונה הממשלתיות והביתיות. בנוסף, פעלה הממשלה לצמצם ככל האפשר את הצורך בסגרים כוללים, ובדרך זו למזער את ההפרעות בחיי האזרחים.

בין 2020 ל-2022 הקצתה סין 45 מיליון דולר כדי לספק לאזרחיה 11 וחצי מיליון בדיקות קורונה ביתיות בחינם. למרות ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת של ההוצאה הממשלתית, השיגה סין בתקופה זו גידול בתוצר הגולמי לנפש הגדול פי 4 בהשוואה לארה"ב ופי 5 בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.

מזעור נזקים והקלה בפיקוח: נובמבר 2022 – היום

השלכות התפרצות הווריאנט אומיקרון היו קלות מאלה של קודמיו. אי לכך ריככה סין את מדיניותה עוד יותר. כתוצאה מכך, צפויים אחוזי התמותה והתחלואה במדינה לעלות במידה מה, בעיקר בקרב מבוגרים לא מחוסנים.

מבט לאחור על שלוש השנים האחרונות ממחיש את האתגרים הרבים שניצבו בפני ממשלת סין, ואת הקשיים שבהתמודדות עם משבר בריאות גלובלי. אך הציבור הסיני חוזר בהמוניו לרחובות, למקומות העבודה ולרכבות התחתיות. 2023 צפויה להיות שנת ווריאנטים חדשים. נותר לקוות כי מדינות העולם ישכילו לשתף פעולה סביב אמיתות מדעיות ולא סביב שמועות, וכי העיקרון המנחה אותן יהיה סולידריות בינלאומית ולא דעות קדומות.

חברי צוותים רפואיים מתאחדים עם משפחותיהם בבייג'ין לאחר טיפול מוצלח בהתפרצות הנגיף בווהאן, 22 באפריל 2022 (צילום: צ'יינה דיילי)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן