אלכסנדר בוגן צייר אסטוני – יהודי ופרטיזן שפיקד על גדוד יהודים פרטיזנים במלחמת העולם השנייה

אלכסנדר בוגן צייר אסטוני – יהודי ופרטיזן נולד בדורפט באסטוניה ועבר עם משפחתו לוילנה (אז חלק מפולין) ב-1918 כשהיה בן שנתיים. היה חבר בקבוצת “וילנה הצעירה”. החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות, שם גם סיים את לימודי המוסמך והמשיך בהשתלמות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוזאר) בפריז. בוגן שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין וכמרצה לאמנות באוניברסיטה העברית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד (אף-פא-או) בגטו וילנה. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ’ שבבלארוס, כ-200 ק”מ מווילנה, ופיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים. בתקופה זו צייר את חוויותיו, ואחדות מיצירות אלה נכללות באוספים של מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון. לאחר תום המלחמה השלים את לימודיו באמנות בווילנה. לימד באקדמיה לאמנות בלודז’ שבפולין, ונודע כצייר, פסל, תפאורן ומאייר.

בשנת 1951 עבר לישראל עם אשתו רחל ובנו מיכאל. הקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצו צרפת. כיהן כיו”ר אגודת הציירים והפסלים בישראל בשנים 1969–1981. עיצב את אנדרטת הפרטיזנים בלטרון, שנחנכה ב-9 באפריל 2008.

בוגן נפטר בת”א ב-20 באוקטובר 2010 בגיל 94. עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אבן שפרוט 7.

פרסים בהם זכה: 1950 – פרס מטעם ממשלת פולין. 1961 – פרס ההסתדרות. 1962 – פרס משרד החינוך. 1980 – פרס חבל ימי לישראל. 1983 – פרס הנגב. 1992 – פרס שלום עליכם.