השופט רצה לדעת מדוע דורשים למנוע עבודה ממבקשי מקלט אך לרשויות לא הייתה תשובה

התלוויתי לדיון בעתירה שהוגשה על-ידי עו”ד אלעד כהנא מקו לעובד וארגונים שותפים אשר עסקה בנוהל התעסוקה החדש של שרת הפנים איילת שקד הצפוי להיכנס לתוקף בינואר הקרוב ושימנע ממבקשי מקלט לעבוד בערים רבות. לא צריך להכביר במילים על התכלית האמיתית של הנוהל, כי כבר היינו בסרט הזה בשנים 2009, 2012, 2014, 2017 ו-2018.

ישראל, במקום להפנים שחיים כאן בני אדם שזכאים להגנה ולחיים בכבוד על-פי אמנת האו”ם לפליטים שהיא-היא הייתה מיוזמותיה ומאשררת את חתימתה עליה מדי פעם, מנהלת כבר קרוב ל-15 שנים מלחמת התשה נגד אוכלוסייה קטנה של פליטים. זו אוכלוסייה קטנה בהרבה ממספר מהגרי העבודה שישראל מזמינה מדי שנה לכאן, קטנה בהרבה ממספר המהגרים החיים כאן ללא אשרה כלל, אבל כן מובחנת מאוד בדבר אחד – צבע עורה.

הדיון עסק בצו מניעה שהעותרים ביקשו לקבל עד שתוכרע העתירה, ונראה היה שהשופט הגיע בעיקר כדי לשאול שאלות, לקבל מידע ולפסוק בהתאם לנתונים. ספוילר- את מידע שהוא ביקש, הוא לא קיבל. השופט ביקש מרשות האוכלוסין לדעת כמה אנשים יושפעו מהנוהל החדש-ישן – לפרקליטים המייצגים את המדינה לא הייתה תשובה. הוא גם ביקש לדעת כמה שוהים כאן מאריתריאה ומסודאן – היועץ המשפטי של הרשות נתן תשובה שגויה, לפיה שוהים כאן כ-10 אלף בני אדם.

השופט עוד שאל מה אמור להיות נוהל הודעה מוקדמת של עובד שאמור לעזוב את מעסיק בשל החוק- אין תשובה, ואין נוהל. הוא שאל כמה אנשים בעצם עובדים באותן ערים שהפכו לאסורות עבור אותה קהילה, אבל ברשות האוכלוסין לא יודעים.

הוא שאל מי השתתף סיעור מוחין שנערך, לדברי המשיבים, ברשות האוכלוסין, האם הרשויות המקומיות ומשרד הכלכלה והתעשיה היו שותפים בגיבוש הנוהל והרשויות אך מתנגדות אליו נחרצות. מדברי הפרקליטות המגומגמים השתמע כי בגדול סיעור המוחות נעשה בין אילת שקד ליוסי אדלשטיין, ראש מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה .

האמת שהיה תענוג. צריך לדעת להנות גם ברגעים הקטנים, כי בגדול במלחמות הגדולות אנחנו מפסידים. אז לשבת שם יחד עם כעשרה עותרים שהגיעו להילחם על מקום עבודתם – הייתה שם ב’ שעובדת כסייעת רפואית במוסד חינוכי בת”א, היה עוד ב’-  שעובד כאמן פרזול, היה שם ה’ – מתורגמן במרפאה המעניקה שירותי בריאות, וגם ס’- תלמידת י”ב, שהגיעה עם חמישה מחבריה לשכבה, אשר בהגיעם לגיל 18 יאלצו להפסיק לעבוד ולעזור בכלכלת הבית כפי שעשו בשנים האחרונות, מכיוון שלא יתאפשר להם יותר לעבוד בעיר בה הם חיים ובסביבתה.

היה חשוב לשבת לידם ולשמוע יחד איתם את האמת מאחורי ההחלטות הביזיוניות של רשות האוכלוסין שנעשות ללא הסתמכות על נתונים, ללא עובדות בשטח, ובעיקר ללא חמלה וכבוד לבני אדם.

עוד בנושא