fbpx

פעיל עקבי והיסטוריון של תנועות חברתיות: בעולם מציינים מאה שנה להולדתו של הווארד זין

חייו האינטלקטואלים והפוליטיים האמיצים של זין צריכים לשמש דוגמא לאינטלקטואלים כיום

פעילים חברתיים, אנשי איגודי עובדים ואקדמאים ברחבי העולם מציינים בימים אלה מאה שנה להולדתו של ההיסטוריון האמריקאי הנודע הווארד זין. זין גדל בשכונות העוני של ניו יורק. הוא נולד למשפחה קשת יום של מהגרים יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו בברוקלין. את ילדותו תיאר כ"קשה ומאתגרת". על ביתו סיפר כי היה מלוכלך ומבולגן, בלי ספר אחד בנמצא, ולכן את רוב זמנו בילה ברחוב, שם שיחק ופגש חברים.

זין, שחווה כילד את המשבר הכלכלי הגדול של 1929, פיתח מודעות פוליטית מגיל צעיר. הוא הבין כבר אז כי הוא שייך למעמד של מחוסרי כל. הוא הכיר חברים בנוער הקומוניסטי, והצטרף אליהם להפגנות סוערות בטיימס סקוור בלב מנהטן נגד עליית הפשיזם באירופה ובארה"ב. יש לציין שחוויות השחרות של זין מאפיינות זרם משמעותי בקהילה היהודית-אמריקאית שבה גדל. בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, התארגנו אלפים ואף רבבות יהודים, מהגרים וצאצאי מהגרים, במסגרת המפלגה הקומוניסטית של ארצות-הברית.

הירושימה ונגסקי כאירוע מכונן

ההפגנות נגד הפשיזם בהן השתתף זין דוכאו ביד קשה. רבים מחבריו במחאות היו לחיילים אמריקאים שקיפחו את חייהם בשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה. גם הוא גויס לצבא והיה איש צוות של מפציצי חיל האוויר. הטלת פצצות האטום האמריקאיות על הירושימה ונגסקי ביפן היו עבורו אירוע מכונן, "בלתי נתפס" כדבריו, שדחף אותו לנקוט בפעילות למען השלום בשם ערכי השוויון והצדק.

זין, דור ראשון להשכלה, למד לתואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת ניו יורק, והשלים את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1956 החל לעבוד כמרצה להיסטוריה במכללת ספלמן בעיר אטלנטה במדינת ג'ורג'יה הדרומית. בשנים אלה התחזק המאבק לזכויות האזרח שהובילו פעילים שחורים. מדינות דרום ארה"ב דגלו אז בהפרדה גזעית ודיכאו בצורה אלימה את האוכלוסייה האפרו-אמריקאית במרחב הציבורי, באוטובוסים, בבתי ספר ובמכללות. זין הצטרף למאבק נגד הפרדה גזעית. מאבקיו למען זכויות אזרח עלו לו במשרתו אותה איבד ב-1963. זין היה גם פעיל נגד המלחמה האימפריאליסטית בווייטנאם – שעלתה בחייהם של מאות אלפי וייטנאמים ורבבות חיילים אמריקאים.

חייו האינטלקטואלים והפוליטיים האמיצים של זין מן הראוי שישמשו דוגמא לאינטלקטואלים כיום, החוששים לעתידם המקצועי ומעדיפים לסתום את פיותיהם ולא לנקוט עמדה ערכית פוליטית נגד המגמות המסוכנות שמתגברות בעולם – עליית תנועות ימין, וביניהן תנועות ניאו-פשיסטיות, העמקת אי השוויון, ושינוי האקלים שנגרם כתוצאה מהקפיטליזם חסר הרסן.

בניגוד לרבים באקדמיה הישראלית, זין לא חשש לבטא את דעותיו החדות ולא הסכים להתקרנף. זין ביקר את ישראל על הדיכוי שלה כלפי העם הפלסטיני. במכתב תמיכה בסרבנים ישראלים ב-2008 כתב: "בעוד אני מוגן ומוזן בחג ההודיה בנוחיות של ביתי, במרחק של חצי עולם מפה קבוצת בני נוער יושבת בתא הכלא ומדגימה אומץ והקרבה" . אין ספק שבאווירה הציבורית הנוכחית בישראל, זין היה מוקע כמבקר לא לגיטימי, בדומה לאינטלקטואלים יהודים שמאליים אחרים, דוגמת נועם חומסקי.

ההיסטוריה העממית של ארה"ב  

אחד מספריו הידועים ביותר של זין, בין העשרות שכתב, הוא: "היסטוריה עממית של ארה"ב: מ-1492 ועד ימינו", שתורגם לעשרות שפות ובהן עברית. בישראל הוא פורסם בשנת 2007 בהוצאת בבל בתרגומו של מתן קמינר. ספר נוסף פרי-עטו של זין, "הפצצה", בתרגומו של ארן ליביו (ספרית פועלים / הקיבוץ המאוחד), פורסם בעברית בשנת 2012.

זין ידע להסביר תהליכים היסטוריים מורכבים, לנתח אותם ולהציע גישה אחרת להבנתם, גישה החורגת מזו הממסדית-פורמלית. ההיסטוריה של זין מתרכזת בסיפורם של המעמדות העממיים, של תנועות חברתיות ושל התנגדויות לקפיטליזם ולמדינה. מופעי ההתנגדות שהוא חשף הוסתרו בידי ההיסטוריה הרשמית. זין העלה את הגיבורים העממיים הללו מתהומות הנשייה של ההיסטוריה.

עם מותו בינואר 2010 כתב מתן קמינר באתר "הגדה השמאלית": "זין לא נתפס לחלומות באספמיה. כשפגשתי אותו, לפני שנתיים, הוא הביע ספקות גדולים מ'תופעת אובמה' שהייתה אז בשיאה – ספקות שהולכים ומתבררים כמוצדקים. אך גם אותה אכזבה צפויה-מראש לא ריפתה את ידיו: הוא המשיך להאמין ולעבוד עד הרגע האחרון, שבו נפטר מהתקף לב במהלך נסיעה בקליפורניה. יש מקום בעולם לאינטלקטואלים ספקנים, מפוכחים ופסימיים; אך חשובים לא פחות הם אלה שלא ייתנו לדבר להפיל את רוחם ולסתור את אמונתם באפשרותה של תמורה יסודית בעולם. מהזן הראשון יש לנו די, מהזן השני לא מספיק. חסרונו של זין יורגש, ולא רק במולדתו".

 

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/105807

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן