fbpx

ראש האופוזיציה הימנית בנימין נתניהו הציג תכנית למאבק ביוקר המחיה: לא יהיה כלום

עוד בטרם נערכו הבחירות המקדימות במפלגתו, הכתיב נתניהו את קו ההסברה לקראת הקמפיין: יוקר המחיה

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הציג לאחרונה (3.8) את תוכניתו הכלכלית לקראת הבחירות לכנסת, שיתקיימו ב-1 בנובמבר. את התוכנית הציג באופן המיטיב עמו: נאום מצולם בן 17 דקות, ללא קהל וללא עיתונאים. כך, דאג כי איש לא יציב בפניו שאלות, ולא יקשה חלילה על תוכן טיעוניו החלולים.

לבד מהסרטון, לא הותירה התוכנית אחריה עקיבות. היא לא פורסמה באתר הליכוד, ואף לא בערוצי התקשורת הרבים שמפעילה המפלגה. בכך ממשיך הליכוד בדפוס פעילותו: מאז בחירות 2009 לא גיבשה המפלגה מצע, ואינה מנסחת תוכניות או עמדות לעיון ציבור הבוחרים. במילים אחרות: לא היה כלום ולא יהיה כלום.

רובו המוחלט של הסרטון הוקדש להצגת "הישגי" ממשלת נתניהו הניאו-ליברלית בשנים 2019-2015. זו, מכונה בסרטון "ממשלה יציבה" (ר' צילום). חדי עין יבחינו כי אין בסרטון כל אזכור לממשלת נתניהו-גנץ ב-2020. ממשלה זו לא הצטיינה ביציבותה, ונמנעה בשעתה מאישור תקציב המדינה שהמתין מוכן במגירות משרד האוצר. אל דאגה – אותו תקציב בדיוק אישרה "ממשלת השינוי" קצרת הימים בהנהגת בנט-לפיד.

ביבי בסופר, ביבי ממלא דלק, ביבי בשוק

עוד בטרם נערכו הבחירות המקדימות במפלגתו, הכתיב נתניהו את קו ההסברה לקראת הקמפיין: יוקר המחיה והשלכותיו על איכות החיים. סרטוני הליכוד מציגים את נתניהו מאופר ולבוש בחליפת יוקרה, רוכש מוצרים יומיומיים בסופר, מסייר בשוק ואף מבקר בתחנת דלק (זאת חרף העובדה, כי שנים ארוכות התנייד במכוניות ממשלתיות משוריינות על חשבון האזרחים).

בסרטון נוסף נראה נתניהו, המחזיק בנכסי נדל"ן רבים, מוחה על העלייה החדה במחירי הדיור במהלך השנה האחרונה (כ-16 אחוזים). אף על פי כן, התחמק מלהבטיח כי יפעל להוריד את מחירי הדיור אם וכאשר ישוב לכהן כראש הממשלה. לדבריו "יש להנפיק אג"ח ממשלתיות הצמודות למחירי הדיור. זוגות צעירים ירכשו את האגרות במקום להשקיע בדירה, וכך יהיו מבוטחים נגד עליית המחירים".

כהרגלו, מעמיד נתניהו בראש מעייניו את האינטרסים של בעלי ההון הפיננסי. לכן, הוא מציע את "פתרון הנפקת אגרות החוב". אלא שלא ברור מי ינפיק אותם: הממשלה? הבנקים? נתניהו הולך סחור-סחור, במקום להציע לנקוט בפעולה המתבקשת: סבסוד המשכנתאות לטובת מחוסרי הדיור והזוגות הצעירים, המבקשים לרכוש את דירתם הראשונה. על תכנון בנייה ממלכתית, פיקוח על מחירי הדיור או חיזוק הדיור הציבורי והרחבתו – אין מה לדבר. "לקצר את הזמן לקבלת היתרי בנייה" היא סיסמא שחוקה בה מרבים להשתמש ראשי ממשלה ושרים. שר השיכון הכושל דהיום, זאב אלקין, נוהג לדקלם אותה ללא הרף. לטענתו, "הבירוקרטיה" היא  שמונעת את פתרון בעיית הדיור, ולא חוסר המעש של ממשלות ישראל השונות.

לדברי ירון הופמן-דישון ממרכז אדוה, "דירת המגורים הפכה השקעה נדל"נית ביום בו מנגנוני ההקצאה והעלות הממלכתיים החלו להיות מוכתבים בידי 'כוחות שוק'. כוחות אלה כוללים את בעלי ההון והתאגידים הפיננסיים המחזיקים בדירות רבות לצרכי מגורים והשקעה. בצדם נמצאים בנקים, יזמים וגופים פיננסיים המעניקים אשראי לחברות נדל"ן". מדיניות עידוד השוק הפרטי העמיקה את הפערים החברתיים. שכבה הולכת וגדלה באוכלוסייה מתקשה להשיג מגורים נאותים במחיר סביר. הופמן-דישון הוסיף, כי "בעשורים האחרונים אימצה המדינה את מדיניות השוק הפרטי בזרועות פתוחות, מה שהוביל להזנחה נפשעת של הדיור הציבורי. מפנה זה הוביל להקשחה משמעותית של הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, ולהמעטה ואף להימנעות מהשקעה בו. בשנים האחרונות הפך מסלול הסיוע בשכר הדירה למסלול הסיוע העיקרי של המדינה בתחום הדיור. מדובר  במסלול הסובל במתכונתו הנוכחית מבעיות רבות, מאחר שאינו מתוקצב די הצורך". בסרטון של נתניהו, אחד ממחוללי משבר הדיור, לא מוזכרת ולו מילה אחת בנושא.

הורדת מיסים? לבעלי ההון

תוכניתו של נתניהו מציעה הקלה על מס ההכנסה ומס החברות. אולם, כ-40% מהשכירים בישראל משתכרים עד שכר מינימום, ועל כן לא חייבים במס הכנסה. במילים אחרות: העניים לא ייהנו כלל מהתוכנית. גם בנושא מס חברות לא קיימת כל בשורה: נטל המס על התאגידים בישראל הוא נמוך ביחס למדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). לאחר שנים של שלטון נתניהו, כאחוז מהתמ"ג התייצב שיעור מס החברות על כ-30% בלבד. הורדת המס פירושה גידול היקף ההכנסות הזורם לכיסיהם של בעלי ההון. לכן, יש לצפות להחמרת ההזנחה ברווחה, בחינוך ובעיקר בדיור. הניסון לימד, כי הגדלת ההכנסה הנקייה של החברות ובעלי ההון אינה מובילה להוזלת מוצרים ושירותים. למרות שהצעתו הכלכלית של נתניהו ריקה מתוכן, ברור מדוע הוא מתעקש לדקלם מסרים כלכליים פופוליסטיים בנאומיו.

על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה (12.8), מצביעי מפלגות האופוזיציה היוצאת צפויים ברובם להצביע לאותה מפלגה. זאת בעוד שפחות ממחצית מתומכי מפלגות הקואליציה לשעבר יחזרו על הצבעתם. ייתכן שעמדות הליכוד בנושא כלכלה ויוקר המחיה יתבררו כגורם המרכזי שהשפיע על החלטות ה"מתנדנדים", ולאו דווקא זהות העומד בראש המפלגה.

עוד בנושא

נתניהו נושא בשורה כלכלית רק עבור בעלי ההון (צילום מסך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן