fbpx

עובדים עליכם בעיניים: שלושה מיתוסים על האינפלציה

מדד המחירים לצרכן המשיך להרקיע שחקים גם בחודש שעבר, וממוצע המחירים בישראל זינק לשיא של למעלה מעשור

מדד המחירים לצרכן המשיך להרקיע שחקים גם בחודש שעבר, וממוצע המחירים בישראל זינק לשיא של למעלה מעשור. שיעור האינפלציה השנתי בישראל עומד כעת על 4.4%, ולפי הערכות הכלכלנים בבנק ישראל (שטרם פורסמו באופן רשמי), הוא עלול לטפס עד סוף השנה ל-5%.

מחקרים רבים חוברו בנושא המנגנון האינפלציוני והשלכותיו בחברה הקפיטליסטית. כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 התייחס קרל מרקס ל"עליית המחירים הכללית" ולאופן בו היא משמשת את הבורגנות להגדלת רווחיה ולהעמקת ניצול העובדים. רשימה זו  תציג ותנפץ שלושה מיתוסים גדולים על האינפלציה בישראל.

"מדד המחירים משקף את המציאות"  

מדד המחירים לצרכן המפורסם מדי חודש מעורר ביקורת חריפה בקרב ציבור השכירים. זאת משום שהמדד אינו משקף מהימנה את ההתייקרות בה הם נושאים כאשר הם רוכשים מוצרי מזון ודלק, או כאשר הם מחזירים הלוואה לבנק. למעשה, מדד המחירים לצרכן משקף את השינוי שחל לאורך זמן בגובה ההוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים. סל זה מבטא את ממוצע התצרוכת של כלל משקי הבית בישראל, וניתן לפלחו גם לפי אוכלוסיות שונות. לכן, מדד המוצרים הוא כלי בו משתמשות הרשויות כדי לקבוע בין היתר תוספות שכר או כדי לנתח את מגמות המחירים במשק.

    אולם השאלה שראויה להישאל היא: מה ההשלכות החברתיות והמעמדיות של השינויים במדד? קיימת מחלוקת באשר לזהות המוצרים המרכיבים את הסל. ליתר דיוק: לא ברור מה מחיר כלל המוצרים והשירותים שהוא מרכיב. התייקרות סל המוצרים תשפיע על משפחת שכירים באופן משמעותי יותר מאשר על משפחת בעלי הון, גם אם בצד העלייה במחירי החלב והביצים יתייקרו מחירי הדגמים החדשים של מכוניות היוקרה.

"האינפלציה פוגעת בכ-ו-ל-ם"

כאמור, חומרת הנזק לו גורמת האינפלציה משתנה בין המעמדות בחברה. אף על פי כן, לא כולם נפגעים ממנה. המגזר הפיננסי למשל, מרוויח מהאינפלציה ובגדול. מבדיקה שערך העיתון "גלובס" (19.7) עולה, כי חמשת הבנקים הגדולים רשמו במחצית הראשונה של 2022 הכנסות מצטברות של שלושה מיליארד שקלים, ורווח של שני מיליארד שקלים. לפי הבדיקה, הכנסות אלה הן תוצאה ישירה של העלייה ב"מדד המחירים הידוע". המדד הידוע הוא מדד המחירים בחודש שקודם לכל רבעון, ובחודשיים שלאחריו.

בנק מזרחי-טפחות, השולט בכ-35% מתיקי המשכנתאות בישראל, הוא הנהנה העיקרי מעליית המדד. הבנק רשם בשני הרבעונים הראשונים השנה רווח של 407 מיליון שקלים כתוצאה מהחשיפה לשינויים הצפויים במחירים. על כל אחוז בו עלה המדד, הוסיף הבנק 0.6% לתשואת הונו. הרווחים  וההכנסות   שרשמו   הבנקים   הודות   לאינפלציה

מצטרפים לרווחיהם מעליית הריבית המתמדת. שיעור הריבית שגובים הבנקים מהלווים מוצמד לשיעור שקובע בנק ישראל. כך תורם בנק ישראל את תרומתו לרווחי המערכת הבנקאית. במקרה של עליית הריבית ב-1% בלבד, יעמוד גידול ההכנסות של חמשת הבנקים הגדולים בישראל על יותר מ-5 מיליארד שקלים. המספרים בפועל גבוהים אף יותר, כיוון שמתחילת השנה עלתה הריבית ב-1.15% והזרוע עוד נטויה.

בזמן שהבנקים סופרים את השטרות, נפגעים הגמלאים מהעלייה ביוקר המחיה יותר מכל אוכלוסייה אחרת. כך עולה ממחקר שערך מכון מאקרו (24.7) עבור הסתדרות הגמלאים. לפי המחקר, קצב העלייה הקבוע בהכנסות הגמלאים איטי בהרבה מקצב ההתייקרות של עלות סל הצריכה שלהם.

המחקר בחן את עלות סל הצריכה המאפיין גמלאים בהשוואה לזו של סל המאפיין את כלל האוכלוסייה. נמצא כי בין 2014 ל-2022 עלתה הכנסתו הממוצעת של גמלאי בישראל ב-9.5% בלבד, בעוד שהוצאתו הממוצעת עלתה ב-58%.

"זו מכה עולמית, אין לממשלה הרבה מה לעשות"

ישנם המנסים לתרץ האינפלציה בסיבות כגון המלחמה באוקראינה, השלכות המגיפה העולמית, העלאת הריבית של הבנקים המרכזיים במדינות הקפיטליסטיות הגדולות ועוד. אולם התהליך החל עוד טרם פרוץ משבר הקורונה: המחירים עלו כתוצאה מהשתוללות המגזר הפיננסי והסרת האסדרה עליו, כיאה למדיניות הניאו-ליברלית הנהוגה בישראל.

ממשלת לפיד-בנט טענה לא פעם, כי האינפלציה היא "מכה עולמית" וכי שיעורה "נמוך בישראל בהשוואה ליתר העולם". המסר לעובדים, לגמלאים ולזוגות הצעירים ברור: "שבו בשקט". אך בינתיים, בעלי ההון צוחקים כל הדרך אל הבנק.

אולם ההתקוממויות, השביתות הכלליות ומחאות העובדים ברחבי העולם לימדו את הממשלות הבורגניות, כי חזקה עליהן לפעול. כך נצפתה בכל מדינה התערבות ממשלתית רחבה במטרה לנסות ולעצור את היוקר ולו במעט. כהרגלה, מדינת ישראל יוצאת דופן. ממשלת לפיד מרבה לפזר הבטחות בנושא ולא עושה דבר. אך ביכולתנו "לעזור" ללפיד ולחבריו בעלי ההון לקבל החלטה. שביתה כללית במשק ראויה להיות הצעד הראשון.

עוד בנושא

פעילי מק"י מפגינים נגד היוקר בצומת שפרעם בשבת שעברה (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן