חמשת המומלצים בדוקאביב 2022

הפסטיבל דוקאביב המוקדש לקולנוע תיעודי נפתח השבוע (26.5) בתל אביב. זו השנה ה-24 לפסטיבל, שיתקיים הפעם במתכונת משולבת: כמה מהסרטים יוקרנו בסינמטק תל אביב וברחבי העיר, וכמה באופן מקוון באתר הפסטיבל. מאה ועשרים סרטים תיעודיים מהארץ ומהעולם יוקרנו בפסטיבל, שיינעל ב-5.6.

     דוקאביב 2022 נפתח בהקרנת סרטו של יריב מוזר “אייכמן – ההקלטות האבודות”. 60 שנים לאחר תום משפטו והוצאתו להורג של אדולף אייכמן, חושף הסרט סלילי הקלטה מקוריים מתוך ראיון שערך איתו העיתונאי הנאצי וילם סאסן. הסרט והראיון חושפים צד שונה בדמותו של פושע המלחמה הנאצי, שהציג את עצמו במשפט בירושלים כמי ש”רק מילא פקודות”. “אייכמן – ההקלטות האבודות” הוא אחד מ-13 סרטים ישראלים חדשים ומסקרנים שיתמודדו בתחרות בפסטיבל.

    כמדי שנה, גם הפעם מציגה מערכת “זו הדרך” את חמשת הסרטים המומלצים שלה.

2H – מעבדת השליטה (ישראל/קנדה 2022, 105 דקות, עברית, ערבית ואנגלית, כתוביות בעברית ובאנגלית). בלבה של העיר חברון נמתח הרחוב השמור והמאובטח ביותר בשטחים הכבושים:  בדרך זו שאורכה קילומטר, סמוך למערת המכפלה, מתגוררים המתנחלים בלב שכונה פלסטינית ונהנים משמירה של מאות חיילים. פעם היה זה המרכז הפועם והצפוף של העיר. כיום מזכיר האיזור אתר צילומים נטוש: החנויות סגורות ותנועת מכוניות כמעט ואינה מורשית; גדרות, מחסומים, ומצלמות אבטחה פרושים

בכל פינה. המאבק על המקומות הקדושים, ההתנחלות, האינתיפאדות והחומות, ההפרדה והמחאה: כולם התרחשו כאן. במאים: עידית אברהמי ונועם שיזף. 

האלים של מקסיקו (מקסיקו/ארצות הברית 2022, 67 דקות, ללא דיאלוג, ללא כתוביות). את העבודה כולה הם עושים בידיים, בכלים פשוטים. ממישורי המלח הלבנים הגדולים שבדרום מקסיקו ועד למכרה המתכת האפל, השחור, שבצפון – הם חופרים, חוצבים, משתלשלים אל תוך בורות חשוכים כשהם קשורים בחבל, או מטפסים על צוקים בידיים חשופות. הבמאי הלמוט דוסנטוס מתעד מציאות של אנשי העמל ושל הדרכים בהן הם מפיקים את מחייתם. הסרט חסר דיאלוג, ומלווה בקולות העבודה בלבד.

הזולואגס (קולומביה/איטליה 2021, 80 דקות, איטלקית וספרדית, כתוביות בעברית ובאנגלית). בילדותו בקולומביה, לא ידע חואן-קמילו שהוריו הם לוחמי גרילה, ושאביו הוא “קומנדנטה” (מפקד) ב”צבא השחרור העממי” – תנועת גרילה כפרית המנהלת מערכה נגד השלטון ונגד בעלי האדמות. בסרטים הביתיים הרבים נראית משפחה רגילה: אמא, אבא, בן ובת קטנים משתכשכים בבריכה, מטיילים וצוחקים. במקביל, שוזר הסרט בתמונות המשפחה צילומים מתוך אימוני לוחמים שצילם האב. 25 שנה לאחר שאמו נחטפה ונרצחה, ולאחר שמשפחתו מצאה מקלט באיטליה, חוזר חואן-קמילו זולואגה טורדסיליה לקולומביה. מלווה ביומנו של אביו, הוא מנסה לשחזר את דרכו האישית והפוליטית. במאית: פלביה מונטיני.

טנטורה (ישראל/ארצות הברית 2022, 94 דקות, עברית, ערבית ואנגלית, כתוביות בעברית ובאנגלית). סרטו של הבמאי אלון שוורץ עוסק בסיפורו של הכפר הפלסטיני טנטורה שנכבש ב-1948. הסרט מתמקד בהשתקת עדויות שנחשפו בסוף שנות התשעים, והצביעו כבר אז על טבח שאירע בכפר. הוא עוסק לא בטנטורה בלבד, אלא בהשתקת הפרשה בידי הממסד הישראלי, וכן מעיף מבט על החברה הישראלית שאינה יודעת את עברה.

שיבה לריימס (צרפת 2021, 83 דקות, צרפתית, כתוביות בעברית ובאנגלית). הסוציולוג דידיה אריבון לא חזר אל הבית שבו גדל, ושממנו התאמץ כל חייו להתנתק. הבמאי ז׳אן-גבריאל פריו מאלץ אותו להתמודד עם המציאות של עבודת ילדים, קיפוח, עוני והסללה לחיים של בורות ושל גזענות.