אבי גאנה העצמאית קוואמה נאקרומה מת לפני חמישים שנים

נקרומה נולד בשנת 1909 בכפר קטן במושבה הבריטית חוף הזהב. בשנת 1935, נקרומה אסף כסף מקרובי משפחתו ונסע לארצות הברית דרך בריטניה כדי להשלים את לימודיו האקדמיים. מצבו הכלכלי של נקרומה בארצות הברית היה קשה, והוא נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות על מנת לממן את מחייתו אך בשנת 1939 הצליח לסיים תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה.

בתור סטודנט נקרומה היה פעיל פוליטי, כחלק מפועלו הוא הקים קבוצת סטודנטים אפריקאים לשעבר בפנסילבניה, והארגון גדל להיות “ארגון הסטודנטים האפריקאים של אמריקה וקנדה”, כאשר נקרומה כיהן כנשיא הארגון. בשנת 1943 נקרומה פגש את רוברט טי. ג’יימס, פעיל והוגה דעות מרקסיסטי מטרינידד וטובגו, ממנו למד את עקרונות הסוציאליזם. לאחר מלחמת העולם השנייה נקרומה החליט לנסוע ללונדון לסיים את לימודיו.

את רוב זמנו בלונדון בילה נקרומה בארגון פוליטי, הוא ארגן את הקונגרס החמישי לפאן-אפריקניזם במנצ’סטר, אשר פיתח, בסיוע פעילי המפלגה הקומוניסטית, אסטרטגיה להחלפת הקולוניאליזם בסוציאליזם האפריקני. נקרומה וחבריו לקונגרס שאפו לתרבות אפריקאית חדשה, דמוקרטית, ללא אלמנטים שבטיים במסגרת חברה סוציאליסטית המשלבת מסורת עם חשיבה מודרנית.

בשובו למולדתו נקרומה יסד ב-1949 את מפלגת “אספת העם” אשר הורכבה מעובדים ונשים. מטרת מפלגת העם הייתה קבלת עצמאות מידית, תחת הסיסמא “ממשל עצמי עכשיו”. השלטון הבריטי סירב להתייחס להמלצות המפלגה, וב-9 בינואר 1950 נקרומה קרא למרידה אזרחית בממשל, אשר בעקבותיה נשפט ונאסר. מאסרו הביא להתגייסות רחבה למפלגת העם ולהפגנות רבות נוספות. בשל ההפגנות וההתנגדויות, הממשל הקולוניאלי נאלץ לשחררו וב-5 במארס 1952 נקרומה מונה כראש ממשל אוטונומי. לאחר בחירות בהן ניצחה מפלגתו של נקרומה, הוא דרש את עצמאות ארצו באוגוסט 1956. בריטניה נעתרה לעמדת נקרומה והעניקה עצמאות באופן רשמי ב-6 במארס 1957.

באפריל 1957, כאשר המושבה הבריטית הייתה למדינה הראשונה באפריקה שיצאה לעצמאות, החליפה המדינה הצעירה את השם האירופאי שניתן לה לשמה החדש: גאנה. נקרומה הנהיג מדיניות סוציאליסטית ופאן-אפריקאית, כאשר ב-1960 המדינה הפכה לרפובליקה ונקרומה היה לנשיאה. הוא ראה בגאנה העצמאית כחוד החנית לשחרור יתר המדינות באפריקה מהשלטון הקולוניאלי, והקמת אחדות אפריקאית סוציאליסטית בהנהגתו. בחזית הפאן-אפריקאית, עמדותיו של נקרומה היו להשראה ליתר המנהיגים בקרב המדיניות העצמאיות. עבור נקרומה, גאנה הייתה מיקרוקוסמוס של חזונו עבור כל יבשת אפריקה. הוא האמין שעצמאותה של גאנה הייתה הסדק הראשון בשריון של האימפריאליזם האירופאי.

נקרומה טען כי בעוד שמדינות אפריקה היו חופשיות מבחינה פוליטית לאחר קבלת העצמאות, הן חסרות עצמאות כלכלית אמיתי. בהתאם לכך, הוא דגל בנתק מוחלט מהמעורבות הניאו-קולוניאלית האירופית והאמריקאית. נושא זה העסיק אותו במיוחד מאחר שהיה סבור כי גם לאחר שגאנה קיבלה עצמאות המשיך להתקיים עושק כלכלי וניצול של אוצרות הטבע של המדינה, אשר מנע מגאנה לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלה ולשפר את איכות חייהם של תושבי המדינה.

נקרומה טען כי העצמאות של גאנה היא חסרת משמעות, אלא אם כן היא תוביל לשחרור היבשת כולה. נקרומה ראה בעצמאותה של גאנה כצעד ראשוני לשחרור היבשת. על מנת לאחד את היבשת, נקרומה ארגן ועידות אשר הפגישו בין ראשי המדינות ופעילים פאן-אפריקאים. בנוסף לכך, הוא שלח משאבים, נשק, תחמושת וכוח-אדם לקבוצות שונות ברחבי אפריקה אשר נלחמו למען עצמאות היבשת.