ראלף אליסון סופר ומבקר ספרות אפרו – אמריקאי ביקורתי נולד ב-1 במרץ 1913; נאבק למען צדק חברתי ושיווין

ראלף אליסון סופר, מבקר ספרות ומסאי אפרו – אמריקאי שעסק בנושאים פוליטיים – חברתיים נולד ב-1 במרץ 1913 בעיר אוקלהומה בארה”ב, אביו נפצע בתאונת עבודה ומת כאשר היה נער. אליסון נקרא על שמו של הפילוסוף האמריקאי “ראלף וולדו אמרסון”, אביו של אליסון קיווה כי בנו יגדל להיות משורר. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטה באלבמה לאפרו – אמריקאים ב-1934 החל לעבוד בספריית האוניברסיטה שם הוא קרא והוקסם “מהחטא ועונשו” של דוסטוייבסקי “ולשפוט את היוצא דופן” מאת תומאס הרדי.

ב-1936 עבר לעיר ניו יורק חלף על פני “מועדון הנוצרים הצעירים” שנמצא בשכונת הארלם שהייתה “מרכז התרבות השחורה החשוב ביותר” שם הוא פגש את המשורר הביקורתי לנגסטון יוז שנקרא לעיתים “הדיפלומט הלא רשמי של הארלם”, יוז הכיר לאליסון ספרות שחורה וספרות קומוניסטית. באותו הזמן, אליסון הכיר את ר’יצרד רייט שהיה חבר המפלגה הקומוניסטית האמריקאית והיוצר רומאר ברדן. בין 1937 ל-1944 פרסם אליסון 20 ביקורות ספרים, סיפורים קצרים ומאמרים במגזינים מרקסיסטים כמו: “אתגר חדש” “וההמונים החדשים”.

באמצעות רייט, אליסון החל לערוך ולפרסם טקסטים של המפלגה הקומוניסטית האמריקאית, במהלך מלחמת העולם השנייה רייט ואליסון איבדו אמון במפלגה הקומוניסטית אותה ביקרו על זניחת האידיאלים המעמדיים – מרקסיסטים והחלפתם ברפורמיזם חברתי. אליסון לא השתתף במלחמת העולם השנייה על אף שהיה כשיר גופנית

ספרו החשוב ביותר של אליסון “האיש הבלתי נראה” התפרסם ב-1952, נושא הספר הוא אדם שתר אחר זהות ומקום בחברה, הספר מסופר בגוף ראשון של אדם אפרו – אמריקאי החי תחילה בדרום ארה”ב ומאוחר יותר בעיר ניו יורק, אליסון חקר את הבדלי הגזענות בין הדרום לצפון. הדובר בסיפור הוא “בלתי נראה” כיוון שאנשים מסרבים לראות אותו וליצור קשר עמו, הספר נוגע גם באיסורים חברתיים כמו גילוי עריות וקומוניזם. הספר זכה בפרס הספר הטוב ביותר של שנת 1953. אליסון מת ב-1994 מסרטן הלבלב ונקבר בבית קברות במנהטן.