fbpx

לזכרו של קלמן אלטמן: קומוניסט, מדען ופעיל שלום נמרץ

אלטמן היה קומוניסט שנשאר נאמן לעיקרי השקפת עולמו וגם ידע להתאים אותה לנסיבות המשתנות

ביום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני, אני רוצה לכתוב כמה מילים לזכרו של קלמן אלטמן, שנפטר אתמול בלילה בחיפה, בן 95 במותו.

קלמן היה פעיל נגד הכיבוש ובעד שלום ישראלי-פלסטיני במשך רוב חייו.
הכרתי את קלמן בחורף 2002, כשהתחלתי להגיע – נער בן 18 – למשמרות המחאה השבועיות שהתקיימו מדי מוצאי-שבת במרכז חורב בחיפה, ביוזמת "פורום שלום". קלמן – אז בשנות השבעים לחייו, פרופסור בגמלאות לפיזיקה מהטכניון – היה מתמיד להגיע מדי מוצ"ש, מחזיק שלט נגד הכיבוש, מדבר עם עוברים-ושבים במדרכה ועם נהגים שעומדים ברמזור. תמיד קופץ על הזדמנות להסביר את דעתו, להתווכח, לנסות לשכנע.
הכרתי אותו במרוצת השנים שחלפו כפעיל שלום נמרץ, גם בגיל מאוד מבוגר. כקומוניסט, שנשאר נאמן לעיקרי השקפת עולמו וגם ידע להתאים אותה לנסיבות המשתנות. כמדען, שיכול היה לדבר על פיזיקה של פלסמה באותה התלהבות שבה דיבר על מדיניות החוץ האמריקאית במזרח-התיכון. כאיש משפחה, שהותיר מאחוריו את אישתו ינינה – אישה יקרה ופעילת שלום מסורה גם היא – ואת שני בניו.
בשנת 1969, בוועידה ה-16 של מק"י, נבחר לכהן בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. בדבריו בפני הוועידה, תיאר את הקשיים האדירים – שקשה לנו אפילו להבין אותם ממרחק השנים שחלפו מאז – של פעילות נגד הכיבוש ובעד נסיגה מהשטחים שנכבשו במלחמת 67', באווירה של האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, בה הייתה שרויה אז החברה הישראלית. בדבריו בוועידה אמר, בין היתר, כך: "ברצוני לייחד את דבריי לפעילותנו בוועד ליוזמת שלום, אשר קם על בסיס פרוגרמה מוגדרת, על בסיס התביעה לפינוי מיידי של השטחים הכבושים והדרישה לפעול להשכנת שלום על בסיס כיבוד כיבוד הזכויות של כל העמים באזור… הפעולה המוצלחת ביותר של הוועד ליוזמת שלום הייתה פעולה שלא נעשתה אף בשמו. הוועד יזם עצומה נגד פיצוץ בתים, נגד צווי-ריתוק ומאסרים מינהליים. אישים שונים אליהם פנינו, אמרו לנו שלא יחתמו על עצומה מטעם ארגון זה, מאחר שהם אינם מסכימים עם הפרוגרמה שלו. ויתרנו והצענו שהעצומה תצא בשם החותמים בלבד… יש שאמרו כי הנוסח חריף מדי… ויש ופנו למחוק סעיף זה או אחר. נענינו ומחקנו. ומה הייתה התוצאה? התוצאה הייתה שעל העצומה חתמו אישים רבים וזה פתח בפנינו אפשרויות ודלתות. בסיכום חתמו על העצומה כ-90 אנשי-רוח, אמנים ואישי-ציבור. דבר העצומה פורסם בארץ ובחו"ל, ומידת הצלחתה אפשר להעריך לפי רוגזת העיתונות הבורגנית בארץ, שסערה ורתחה במשך שבועות. מהו הלקח שאפשר ללמוד מפעולה זו? הלקח הוא, שיש לראות תמיד את העיקר ולוותר אף על דברים חשובים אם יש צורך בכך, אם הם לא הדבר העיקרי בפעולה מסוימת… איננו רוצים בעצומה עליה חתומים חברי מפלגה ואוהדים בלבד. יש להחליט מהו העיקר ולהתרכז בו".
קלמן תמיד חיפש דרכים להשפיע. תמיד ניסה להבין איך אפשר לעבוד יחד גם עם מי שחלוק איתו בשאלות מסוימות. היה לו מצפן ערכי חזק – עוד מהתקופה שהיגר ארצה מדרום-אפריקה, והחליט בתחילת שנות ה-50' לעזוב את מפ"ם ואת הציונות לטובת הקומוניזם. בחירה שעשה בצעירותו, ולא סטה ממנה.

את זכרו נכבד בכך שנמשיך אחריו את המאבקים ששרטטו את מסלול החיים הארוך שלו.

ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול סופד לקלמן אלטמן, היום (1.12) בחיפה

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן