fbpx

ארה"ב בנסיגה וסין בעלייה: האינטרס הישראלי הוא הפסקת התלות ואי-מעורבות במלחמה הקרה

סין, בניגוד לארה"ב, מרחיבה את השפעתה ובמזרח התיכון - והיחסים עם איראן חשובים לה יותר מישראל

נשיאותו של ג'ו ביידן בארה"ב נראית משותקת יותר ויותר. בגלל השוויון בסנאט בין דמוקרטים ורפובליקנים ,הרוב הדחוק של הדמוקרטים בבית הנבחרים והאופוזיציה ה"פרוגרסיבית" בתוך מפלגתו, יכולתו של ביידן לקדם חקיקה משמעותית נראית כמעט סיזיפית. שיתוק זה מעורר קשיים בתפקוד שוטף של הממשל (הרחבת תקרת החוב רק לזמן קצוב); בביצוע רפורמות במוסדות השלטון (הכישלון בקונגרס של הצעת הרפורמה במשטרה בעקבות רצח ג'ורג' פלויד); בבלימת חקיקה ריאקציונית במדינות (עצירת חוקי איסור ההפלות בטקסס ומיסיסיפי, כאשר בביהמ"ש העליון מכהן רוב שמרני); ובהעברת החקיקה לרפורמה בתשתיות (1.2 טריליון דולר) והקיצוצים והדחייה של תקציב הרפורמות החברתיות (3.6 טריליון) שהיו אמורות להיות ממומנות מהעלאת מיסים פרוגרסיבית. הממשל משותק וארה"ב נקלעה למשבר משילות: היא זקוקה לשינויים כבירים כדי לשמור על מעמדה הכלכלי-פוליטי הגלובלי, אך המערכת הפוליטית שלה נתקעה. מצב זה משתקף באהדה הנמוכה לביידן בדעת הקהל. בנובמבר 2022 כבר יתקיימו בחירות חדשות לכל צירי בית הנבחרים ולשליש מהסנאט, וביידן עלול להפוך "ברווז צולע" שלא הצליח לשנות מאומה.

מלחמה קרה חדשה

התחרות הכלכלית בין ארה"ב וסין מקבלת לאחרונה ממד ביטחוני-צבאי חריף יותר, מעין מלחמה קרה. בים סין הדרומי שוררת מתיחות כפי שלא הייתה מאז מלחמת וייטנאם. צבא סין מבצע מטסים גדולים מול חופי טאיוואן, וצי עצום של המערב – שלוש נושאות מטוסים וספינות מלחמה רבות מ-6 מדינות – מתאמן כבר חודשים באזור. יש להזכיר כי טאיוואן זוכה בתמיכת המערב, אך סין רואה בה חבל בדלני. נשיא סין שי ג'ינפינג שב והתחייב (9.10) כי ארצו נחושה להשיב אליה את טאיוואן בדרכי שלום. המשך עצמאותה של טאיוואן תלוי במחויבותה של ארה"ב. המתח בין סין לבין ארה"ב נותן את אותותיו גם ביפן, בשתי הקוריאות, בפיליפינים, בסינגפור, באוסטרליה, בניו-זילנד ובהודו. בכל המדינות ישנה התחמשות מהירה.

לפני כחודש נתבשרנו על הקמתה של ברית צבאית משולשת חדשה בין אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה (AUKUS), במסגרתה תרכוש אוסטרליה 8 צוללות גרעיניות אמריקאיות (או בריטיות). צוללות גרעיניות יכולות לנוע מרחקים עצומים מתחת למים מבלי לעלות, ורעש מנוען חלש ביותר. שתי תכונות אלה מקשות על גילוין והופכות אותן לנשק התקפה עילאי המסוגל לשאת טילים (כולל גרעיניים) לצורך מכה ראשונה או שנייה. כיוון שצוללות אלה מונעות באמצעות אורניום מועשר בדרגת נשק גרעיני (90%), העברתן לאוסטרליה גובלת בהפצת חומר בקיע בניגוד לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). החלטת אוסטרליה לקנות את הצוללות מארה"ב במקום מצרפת גרמה למשבר אמון כלכלי-פוליטי קשה באיחוד האירופי, בנאט"ו ובהודו. ארה"ב אינה מתנהגת כהגמון, כראש להקה, אלא לפי אינטרס צר. היא מפלה בתוך חבורת בעלות בריתה בין קרובות יותר ופחות. הממשלות בצרפת ובגרמניה חשות נבגדות.

סין לא תמכה בתוכנית הגרעין של איראן והצביעה בעד כל החלטות האו"ם נגד הגרעין האיראני עד 2014. מאז 2008 עוכבה בקשתה של איראן לחברות מלאה בארגון שיתוף הפעולה של שנחאי – ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי-ביטחוני האזורי הגדול בעולם, בהנהגת סין. רק אחרי חתימת הסכם הגרעין עם איראן (2015) והסרת הסנקציות, השתנה היחס לאיראן בארגון שנגחאי. סין התנגדה לבטול החד-צדדי של הסכם הגרעין בידי ממשל טרמפ (2018) ולהטלת סנקציות כלכליות מחודשות על איראן. בשנתיים האחרונות התהדקו מאד הקשרים בין סין לאיראן, ושתי המדינות חתמו על הסכם לשת"פ אסטרטגי כחלק מיוזמת "החגורה והדרך". סין תשקיע מאות מיליארדי דולרים בתשתיות, בתקשורת ובתחבורה באיראן תמורת נפט במחיר מוזל. לפני כחודש (9.21) התקבלה איראן כחברה מלאה בארגון שנגחאי. סין חתומה על הסכמי שת"פ אסטרטגיים גם עם סעודיה, נסיכויות המפרץ ומצרים, כשם שהיא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל. סין, המגבירה את השפעתה במזרח-התיכון, גם תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ישראל והמעצמות

השוק הסיני הוא מקור הייבוא הגדול ביותר ושוק הייצוא השני בגודלו של ישראל. ארה"ב אינה תלויה עוד בנפט מהמזה"ת, והתחילה בתהליך של הסגת כוחותיה מהאזור. סין, בניגוד לארה"ב, דווקא מרחיבה את השפעתה הכלכלית והביטחונית במזה"ת. מבחינת סין, לאיראן ישנה חשיבות אסטרטגית. אך לישראל אין. רבים מאמינים שלנתניהו הייתה השפעה על טראמפ בהחלטתו להפר את הסכם הגרעין עם איראן. אולם הפרת ההסכם בידי טראמפ לא הובילה לכניעת איראן. ביידן ,שאינו יכול ואינו רוצה, כנראה, לתקוף את איראן, מנסה לשוב למו"מ על הסכם גרעין חדש. ממשלת ישראל מנסה לדחוק את ביידן לתגובה צבאית אם לא יושג הסכם. אין סיכוי שרוב ציפיותיה מהסכם חדש יתממשו. בתמורה לדרישותיה, לוחץ ביידן על ישראל לשלם בצמצום היחסים עם סין.  "ג'רוסלם פוסט" ו"מעריב" ידעו לספר לנו בשבוע שעבר (7.10) שבפגישת ד"ר אייל חולתא, ראש המועצה לביטחון לאומי, עם היועץ של ביידן לביטחון לאומי ג'ייק סוליבן, "ממשל ביידן מגביר את הלחץ על ישראל לנתק את קשריה הכלכליים עם סין". החברות המעורבות בהקמת הרכבת הקלה בגוש דן נמנות עם החברות שביידן דורש לקטוע את שיתוף הפעולה עמן." מעריב" דיווח שגורמים בממשלה הביעו חשש כי "ביטול החוזים עם חברת הרכבות הסינית עלול לגרום לסין לנתק את קשריה עם ישראל, ומצד שני אם סין תזכה במכרז הרכבות זה עלול למתוח את היחסים עם ממשל ביידן". סין היא שחקן חשוב במזה"ת, והיא יכולה להיות גורם חיובי. סיבוך ישראל במלחמה הקרה של ביידן עם סין איננו אינטרס שלה. תלות ישראל בארה"ב ביחס לפלסטינים ולאיראן משבשת את יחסיה הבינלאומיים ומסכנת את עתידה באזור. ביידן לא יחלץ את ישראל מבעיותיה – הוא רק יסבך את ישראל עוד יותר בבעיותיה של ארצות-הברית.

שר החוץ יאיר לפיד נפגש אתמול (רביעי) בוושינגטון עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ושר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד. בלינקן לחץ על לפיד לניתוק הקשרים הכלכליים עם סין (צילום: לע"מ)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן