fbpx

האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל: מתוך הדו"ח של הוועד המרכזי לוועידה ה-28 של מק"י

על בעיית הקרקעות והדיור, הפשיעה והאלימות המשתוללות, האפליה המערכתית וההדרה משוק העבודה

לפי נתונים רשמיים, מספר האזרחים הערבים בישראל הוא כמיליון ו-650 אלף איש, שהם כ- 18% מכלל האזרחים. נתונים אלה אינם כוללים את הערבים בירושלים המזרחית הכבושה וברמת הגולן הכבושה.

לפי הערכות, 85% מהערבים גרים ביישובים ערביים ו-14% מתגוררים בערי החוף ובערים המעורבות: עכו, חיפה, יפו, ​​לוד, רמלה ונוף הגליל. מעט יותר מאחוז אחד מהאזרחים הערבים (18-16 אלף) גרים ביישובים יהודיים ברחבי הארץ.

 המצב החברתי-כלכלי

האוכלוסייה הערבית ממשיכה להיות השכבה החברתית-כלכלית הענייה והמקופחת ביותר בישראל. זו תוצאה ישירה של מדיניות האפליה הלאומנית והגזענית הנמשכת זה למעלה מ-73 שנים: החל באי-הגדלת שטחי שיפוט של הערים והכפרים הערבים, עבור באפליה במערכת החינוך על כל שלביה, וכלה בהזדמנויות תעסוקה ובשכר.

שיעור האבטלה בקרב הערבים בשנים האחרונות, טרם השפעות שנת הקורונה, היה גבוה פי 5-4 משיעור האבטלה בחברה היהודית. בסוף 2019 עמד שיעור האבטלה הכללי הרשמי על 4 אחוזים מכוח העבודה, אך שיעור האבטלה בקרב העובדים הערבים באותה שנה נע בין 11% ל-13%.

כל דוחות השכר שפרסמו משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי בשנים האחרונות מעידים על אפליה מתמשכת. בדו"ח העוני לשנת 2018, אותו פרסם המוסד לביטוח לאומי בסוף 2019, נמצא כי שיעור העוני בקרב ערבים (יחידים) היה 47%. שיעורי העוני הגבוהים ביותר נמצאים בנגב, שם חיים 14% מהאזרחים הערבים, ושיעור האבטלה בנגב נע בין 16% לבין 28% מכוח העבודה.

המגזר החלש ביותר בתחום השכר בישראל הן נשים ערביות, ששכרן הממוצע הוא כ-45% מהשכר הממוצע של כלל הנשים העובדות. שיעור הנשים הערביות המועסקות בשוק העבודה מגיע בקושי ל-40% מכלל הנשים הערביות בגיל העבודה. הסיבה הראשית למצב זה היא הגבלת הזדמנויות עבודה בשל מחסור באזורי תעשייה ותעסוקה בערים ובכפרים הערביים. רבות מהנשים הערביות העובדות נאלצות להסתפק במשרה חלקית תמורת שכר נמוך.

 התקדמות רבה בתחום ההשכלה הגבוהה

בשנים האחרונות נפרצו החסמים הגדולים שהציב השלטון בדרכם של צעירים ערבים לאוניברסיטאות הישראליות. לפני עשרות שנים היו המלגות להשכלה הגבוהה שהשיגה מק"י במדינות הסוציאליסטיות פתח לרכישת השכלה עבור רבים בציבור הערבי. בשני העשורים האחרונים התרחבו הזדמנויות הלמידה מחוץ למדינה ואיפשרו לעשרות אלפי צעירים וצעירות לרכוש השכלה, ורבים מאלה שבו לארץ והשתלבו בשוק העבודה. גורמים רבים בממסד הישראלי כבר הבינו, גם משיקולי רווח כספי למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל,  כי אין תועלת בהצבת חסמים בפני הדור הצעיר הערבי. עם זאת, השתלבות ערבים בעלי תואר אקדמי בשוק העבודה בתחום ההתמחויות שרכשו עדיין נמוכה מהרמה הנדרשת.

 הסוגיות המרכזיות עמן מתמודד הציבור הערבי

1. סוגיות הקרקע והדיור, ושלילת זכותם של כפרים וערים ערביים לשטחי שיפוט ההולמים את צורכי התקופה. בשנים הראשונות לקיום המדינה הופקעו מכל היישובים הערביים בין 70% ל-80% מאדמותיהם, ובנוסף הופקעו כל אדמות הכפרים שתושביהם נעקרו. המחסור בקרקע מוביל למצב נפיץ ברוב היישובים, משום שהוא שולל מהם פיתוח מודרני של תשתיות ומתקנים חיוניים והקמה של אזורי תעשייה.

הנושא החמור ביותר בשלב הנוכחי הוא המשך המתקפה על היישובים הערביים בנגב ועקירתם הנמשכת של עשרות אלפי אנשים מבתיהם ומכפריהם. שוד זה של מאות אלפי דונמים מגביר את הצפיפות  בכפרים המוכרים ושולל אפשרות להתפתחות מודרנית.

2. הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית ומפילה קורבנות רבים היא תוצאה של שיתוף פעולה של הממסד, החל בצמרת השלטון, עם ארגוני הפשיעה. מטרת השלטון היא לפרק את החברה הערבית מבפנים ובכך לחבל במאבקה לשוויון זכויות מלא.

התפשטות הפשיעה בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות. זוהי תולדה של עשרות שנות הזנחה ואפליה גזענית, עוני נרחב ומשבר חברתי-כלכלי עמוק. האזרחים הערבים, שהיו במשך שנים רבות כוח פוליטי וחברתי מתקדם, הפכו בשנים האחרונות שבויים בדאגות ממצב ביטחונם האישי.

חלק מרכזי מהבעיה היא קלות בלתי סבירה בהשגת כלי נשק. רובו המכריע של הנשק המצוי בידי גורמי פשיעה מקורו בצה"ל. ברור כי יש ביכולתם של השלטונות לייבש מקור זה במהירות וביעילות.  המאבק למיגור האלימות מחייב לא רק הנגשה של השיטור והמשטרה, אלא שינוי מהותי של המדיניות.

נדרש פתרון יסודי של בעיותיה החברתיות והכלכליות של החברה הערבית, לרבות רפורמה עמוקה ויסודית במערכת החינוך; הרחבת שטחי שיפוט; יצירת מקומות עבודה הולמים ונגישים לצעירים; ומלחמה בלתי מתפשרת בכנופיות הפשע המאורגן.

3. אפליה בחלוקת משאבים ותקציבים בכל תחומי החיים, לרבות בתקציבי הרשויות המקומיות הערביות, תקציבי מוסדות התרבות והחינוך הערבים, ועוד.

4. אפליה בהזדמנויות עבודה ובתנאי עבודה, המחייבת מערכה לשבירת המצור על החברה הערבית בתחום השילוב בשוק העבודה ובעיקר בענפי תעסוקה מודרניים. דרישה זו חשובה שבעתיים לנשים הערביות, שהן קורבן מובהק של האפליה הגזענית בשוק העבודה.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן