fbpx

הפרטת המדיניות בעידן הניאו-ליברלי: תאגיד הייעוץ האמריקאי מקינזי ומעורבותו בישראל

חברת ייעוץ אמריקאית מעצבת את המדיניות של ישראל ומעניקה שירותים רגישים לגופים ממלכתיים

זה לא ממש ידוע, אבל חברת יעוץ וניהול אמריקאית, מקינזי ושותפים, מעצבת את המדיניות של ממשלת ישראל ומעניקה שירותי ייעוץ רגישים שאינם נטולי עמדות ערכיות ואידיאולוגיות. מדובר בייעוץ דווקא בסוגיות הליבה של העשייה הממלכתית: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת הסביבה (רשימה חלקית).

מקינזי אף זכתה במכרז לעיצוב "תוכנית ממשלת ישראל לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 השנים הקרובות" שפורסם בתחילת 2011 (על כך בהמשך). כזכור, בתקופה זו לא הציגה מפלגת השלטון – הליכוד בראשות בנימין נתניהו – תוכנית פעולה או מצע כלשהם, למרות הבחירות התכופות שנערכו בשנים האחרונות. פעולת מקינזי בישראל היא ביטוי להפרטת מדיניות הממשלה בעידן הניאו-ליברלי.

חברת הייעוץ הגדולה בעולם

מקינזי נוסדה ב-1926 בשיקגו בידי ג'יימס מקינזי, וכעבור שני עשורים עבר המטה לניו יורק. עם השנים הפכה החברה לתאגיד הייעוץ האסטרטגי היוקרתי והגדול בעולם.

רבים מבין עובדי מקינזי לשעבר תפסו ברבות הימים משרות של מנכ"לים של תאגידים גדולים אחרים. כמו כן, מקינזי היא המעסיק הגדול ביותר של בוגרי תואר שני במנהל עסקים (MBA). המגזין "פורצ'ון" הגדיר אותה כ"חברת הייעוץ הידועה בעולם והסודית מכולן".

בעשור האחרון גדל מאוד היקף הפעולה של מקינזי. ב-2013 היו לחברה יותר ממאה סניפים ב-60 ארצות וכ-17 אלף עובדים, ובהם כ־9,000 יועצים. התאגיד נוהל אז בידי 1,200 שותפים בכירים. ההכנסות הכוללות של מקינזי ב-2011 הוערכו בדו-שבועון "פורבס" ב־7 מיליארד דולר בשנה. לפי הערכה שפרסם "פורבס" לפני כמה חודשים, הכנסות החברה אשתקד היו כ-10.5 מיליארד דולר. כיום היא מעסיקה כ-30 אלף עובדים, ומספר השותפים הבכירים בה הוא 2,200 ב-130 מדינות, ובהן ישראל. יצוין שהסניף הישראלי מופיע באתר החברה כחלק מאירופה, למרות שמקינזי פועלת כמעט בכל ארצות המזרח התיכון.

למקינזי נקשרו שערוריות כלכליות ופוליטית רבות, ובהן נפילת תאגיד החשמל האמריקאי אנרון; מחדלים בייעוץ בעת המשבר הפיננסי בשנים 2007 ו-2008; אחריות לתוכנית להאצת המכירות של אוקסיקודון, משכך כאבים ממשפחת האופיאטים שגבה קורבנות רבים בנפש ברחבי ארה"ב; עיצוב המדיניות השנויה במחלוקת של סוכנות ההגירה ואכיפת המכס של ארה"ב (ICE); זיהויים של מתנגדי המשטר החשובים ביותר לבית המלוכה הסעודי – שאחד מהם היה ג'מאל חאשוקג'י, עיתונאי ופרשן פוליטי סעודי שנעלם ב-2 באוקטובר 2018 לאחר שנכנס לקונסוליית מולדתו באיסטנבול ונרצח בה; ואף שירותי ייעוץ לנשיא טורקיה הימני רג'פ טאיפ ארדואן.

מקינזי ושות' בישראל

הסניף הישראלי של התאגיד האמריקאי הוקם בשנת 2000 בהרצליה פיתוח, וכעת הוא פועל ברחוב הארבעה בתל-אביב. את הסניף הקים יונתן קולודני, יהודי אמריקאי שהיגר לישראל לצורך זה, יחד עם שותפים נוספים ממקינזי העולמית.

בינואר 2011 החליפה את קולודני דנה מאור – בתה של מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, דליה מאור. דנה מאור החלה את דרכה במקינזי בניו-יורק בשנת 1998, ובשנת 2006 הוכרזה כשותפה במקינזי העולמית. עם הגופים הציבוריים והפרטיים בישראל שהשתמשו בשירותי הייעוץ של מקינזי נמנים: ממשלת ישראל, משרד האוצר, משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון פנים, המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה, עיריית ת"א-יפו, בזק, תנובה, שטראוס, בז"ן, בנק לאומי, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, טבע, נטפים, אל על ושופרסל.

ביוני 2008, זכתה מקינזי במכרז הייעוץ החיצוני לתקציב משרד הביטחון. המכרז נפתח בעקבות דו"ח ועדת ברודט לבדיקת תקציב הביטחון, שפורסם במאי 2007 לאחר מלחמת לבנון השנייה. ההצעה הכספית האחרונה של מקינזי עמדה על 22 מיליון שקל עבור 30 אלף שעות עבודה במשך כשלוש שנים, כולל הוצאות. למרות המחיר המופרז, היא זכתה במכרז. בפועל שילמה מערכת הביטחון למקינזי קרוב ל־100 מיליון שקל, כמעט פי חמישה (!) מסכום המכרז הראשוני והרבה מעבר לסכום שהייתה אמורה לשלם.

כאמור, מקינזי קיבלה לידיה גם את תחום האחריות החשוב מכולם: עתידה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. מפתיע? לא במדינת ההון בשלטון. מגידי עתידות, קוראים בקפה ואף קוראים בקלפים מתבקשים להתאזר בסבלנות. ב-28 באפריל 2011, ממש ערב המחאה החברתית הגדולה, פרסם משרד ראש הממשלה מכרז לקבלת ייעוץ עסקי עבור האסטרטגיה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל ב-15 השנים הקרובות.

המכרז הממשלתי הזמין "חברות ייעוץ אסטרטגי בעלות ניסיון בינלאומי ייחודי להציע את שירותיהן לסייע לתהליך גיבוש אסטרטגיה חברתית-כלכלית כוללת למשק הישראלי ל-15 השנים הקרובות". המכרז (43/10) הופנה "לחברות בינלאומיות וישראליות גדולות ובעלות מוניטין", והזמין אותן לתת שירותי ייעוץ אסטרטגי לצוות מוביל של הממשלה לגיבוש מדיניות כלכלית וחברתית. עורכי המכרז, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, העדיפו כי יזכה בו "ארגון יעוץ בינלאומי מוכר". הזוכה קיבל מהמדינה סכום של כ-3.5 מיליון שקל.

לפי תנאי הסף, "המציע חייב להיות בעל ניסיון באספקת שירותי ייעוץ לממשלה זרה ו/או מוסד בינלאומי מדינתי, בתהליך גיבוש אסטרטגיה כלכלית כוללת לאומית ו/או אזורית. המציע צריך להיות תאגיד שהתאגד בישראל או בחו"ל ורשום כדין במשרד הרלוונטי בישראל". בנוסף, צריך המציע להעסיק לפחות 30 עובדים. ספוילר: המכרז נתפר למידותיה של מקינזי האמריקאית.

בשנת 2018, הזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחקר נוסף מחברת מקינזי לבחינת הכדאיות הכלכלית של פינוי בתי הזיקוק לנפט המופרטים שבבעלות משפחת עופר ממפרץ חיפה. הדו"ח שחיברה קבע כי "אין כדאיות כלכלית" להעברת המפעלים לאתר אחר. הדו"ח הופץ אשתקד בין משרדי הממשלה ופרטים מתוכו פורסמו בתקשורת, אך משרד ראש הממשלה נמנע מפרסומו הרשמי. ביוני אשתקד נאלצה הממשלה לפרסם את הדו"ח בעקבות עתירה שהגישה העמותה הצלחה, אך חלקים רבים ממנו הושחרו. למה הם הושחרו? מדוע ישנם חלקים בדו"ח שלא נחשפו לציבור? לממשלה פתרונות.

היחידה הממשלתית לחופש המידע דרשה מצידה ממשרד רה"מ לנמק את ההשחרה של חלקים נרחבים בדו"ח מקינזי.  במסמך של המשרד להגנת הסביבה בנוגע לעתיד המפרץ עלה כי לפי עבודת מקינזי, הרווחיות של בז"ן צפויה לרדת משמעותית החל משנת 2025, וכי עלות פירוק התשתיות במקום מוערכת בחצי מיליארד דולר.

העמותות הצלחה ואדם, טבע ודין פנו למשרד רה"מ וליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים בדרישה לנמק באופן מפורט את הסיבה להשחרות ולמחיקות הרבות במסמך, אולם נענו בתשובה כללית המציינת שהעמודים כוללים תחזיות רווח של בתי הזיקוק, תועלות ועלויות למשק האנרגיה וניתוח כלכלי של העברת התעשיות הפטרוכימיות.   מאז חלפה שנה, אך הפנייה טרם זכתה בתשובה.

נפלאות מקינזי: מחאת הקוטג'

בשנת 2011, גרם הייעוץ העסקי שנתנה מקינזי לתנובה גרם להצתת מחאת הקוטג' ובעקבותיה – למחאה החברתית ההמונית שפרצה באותו קיץ. עם רכישת האגודה השיתופית של הקיבוצים והמושבים תנובה בידי קרן ההשקעות הבריטית אייפקס תמורת 4.6 מיליארד שקל, אימצה תנובה מדיניות של העלאת מחירים במטרה למקסם רווחים – מהר ככל האפשר.

במסקנות עבודת המחקר של מקינזי צוין שתנובה יכולה להעלות מחירים של מוצרים רבים בלי לפגוע בביקוש, מאחר שהוא קשיח. בעקבות מסקנה זו ייקרה תנובה ב-15% לפחות את מחיריהם של מוצרי חלב רבים ובהם גבינת קוטג'. יצוין שתנובה הוכרזה כבר ב-1988 כמונופול בייצור חלב לשתייה ומוצרי חלב ובשיווקם.

אייפקס היא קרן שרוכשת חברות, "משביחה" אותן ומוכרת אותן תוך פרק זמן של כשש שנים. לדברי גורמים בחברה, המנהלים בתנובה נדרשו להציג תוכנית תלת-שנתית לשנים 2009 עד 2011, מתוך כוונה שדוחות החברה לשנת 2011 ישמשו את אייפקס למכירת החברה ברווח גדול.

במהלך שלוש שנים מקניית גרעין השליטה בתנובה, הרוויחה קרן אייפקס יותר ממיליארד דולר רק באמצעות דיבידנדים שמשכה ועליית ערך המניות שבבעלותה. לפי הערכות, 79% ממחזור ההכנסות של תנובה ב-2010, ערב המחאה, נבע מפעילותה בשוק החלב, ואילו פעילותה בשוק הנדל"ן תרמה הכנסות של 300 מיליון שקל ממכירת נכסים שהיו בבעלות האגודה השיתופית.

לפי התוכנית העסקית (וכאמור, באמצעות העלאת מחירי מוצרי החלב!) תכנן התאגיד הזר להחזיר לעצמו את ההשקעה  ועוד להעביר רווחים שמנים לבעליו. כך, בשנים 2008 עד 2011 נותר מחיר הגבינה הצהובה שבפיקוח ללא שינוי. לעומת זאת, מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה שאינם בפיקוח, עלו בהרבה. זאת בעוד שמחירי חומרי הגלם בעולם דווקא ירדו. לבסוף מכרה אייפקס את אחזקותיה בתנובה תמורת שישה מיליארד שקלים לחברה ברייט פוד שבבעלות ממשלת סין.

 

 

 

בתנובה שבבעלות סינית חוגגים את יום העצמאות של ישראל; גם בתקופת הבעלות הבריטית חגגו את עצמאותה של המושבה לשעבר במזרח התיכון (צילום: תנובה)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן