fbpx

נגד הניהול האלגוריתמי: כיצד מנצלות וולט, אובר ודומיהן את העובדים בצורות העסקה חדשות

העובדים ב"כלכלת החלטורה" נהנים אמנם מיותר עצמאות, אך זו באה על חשבון הזכויות הסוציאליות והיציבות

חברות מסוגן של "וולט" ו"אובר" משווקות לעובדיהן מצג שווא של חופש ועצמאות, כמו אלה מהם נהנים כביכול "עובדים חופשיים" המכונים פרילנסרים. הרצון להשתחרר מדרג מנהלי הביניים, שהוא חלק בלתי נפרד מהעבודה במפעלים או במשרדים, קורץ לרבים המעוניינים להגדיל את שליטתם במשך העבודה. רצון זה מנצלות חברות מבוססות אלגוריתם (קוד סגור), המתרגמות אותו לעבודה קצרת מועד באופן העסקה קבלני. צורת העסקה זו אמנם מאפשרת לעובד לבחור בשעות העבודה שלו, אך בה בעת מחסלת את כל ההטבות והזכויות הנלוות להעסקה ישירה – ובכך מגדילה את רווחי המעסיק ב-25% לכל הפחות.

המושג "ניהול אלגוריתמי" מתאר את העברת עבודת הניהול ממנהלים בשר ודם למנהלים שהם נוסחאות מתמטיות, המחשבות נתונים ופולטות החלטות עבור העובדים. בחברות שליחויות כמו וולט ואובר (כניסתה של האחרונה לשוק הישראלי נבלמה, לפי שעה), כל פרט בעבודתם של השליחים – זמן משלוח, מיקום, מהירות נסיעה ומגע עם הלקוח – מנוטר, נרשם ומוזן באופן אוטומטי אל האלגוריתם. לשליח ניתנת רק האפשרות לאשר או לא לאשר משלוח שהוקצה לו. מרגע שאישר משלוח, כל צעד ושעל שלו מתועדים ומשפיעים על עבודתו.

הניהול האלגוריתמי הוא שכלול טכנולוגי של רעיונות הניהול המדעי, שתחילתם בראשית המאה ה-20 במפעלים אמריקאיים שהיו ידועים לשמצה כנצלנים ביותר. הוגי רעיונות הניהול המדעי כמו אלטון מאיו ופרדריק טיילור, עשו כל שביכולתם על מנת להפקיע את הכוח והשליטה של העובדים בעבודתם באמצעותם פירוק וקידוד העבודה למקטעים בודדים. הם היו בוודאי מתגאים בשכלול הטכנולוגי שהחייה את רעיונותיהם.

לפנינו מקרה קלאסי של ניצול מעמדי ויצירת רווח על גב העובדים, המוותרים על זכויותיהם בתמורה לתחושה של חופש ועצמאות. הנה היכן טמון סוד קסמו של מודל ההעסקה האלגוריתמי. שליחי וולט, לדוגמא,  מקיימים קשר מינימלי מול שדרת ההנהלה האנושית היושבת במשרדי החברה בתל אביב. ומנהלים את עבודתם ישירות מול האלגוריתם. תגמולם משולם אחת לשבועיים, במקום אחת לחודש, כדי לשנות את דפוס התשלום הנהוג וכדי לעודד אותם לעבוד כמה שיותר שעות וכמה שיותר מהר, תוך הגדלת הסיכון לתאונות ולפציעות במהלך העבודה.

קיים פער בין הכתיבה האקדמית העשירה על עולם העבודה במאה ה-21 בכלל, ועל "כלכלת החלטורה" בפרט, לבין האופן בו תופסים העובדים את המציאות וחווים אותה. האידיאולוגיה הניאו-ליברלית השלטת מרגילה ומעודדת פרטים לנהל את עצמם, לנהל את זמנם ולנהל את גופם. אידיאולוגיות "האחריות האישית והניהול העצמי" מתממשות בעבודה תחת ניהול אלגוריתמי, שכן השליח מנהל את עצמו ואת פעולותיו בהתאם לתנאי העבודה החיצוניים ולמשימות שהקצתה לו האפליקציה.

משיחות שערכתי עם שליחי וולט בחודשים האחרונים עולה כי השליחים ברובם שבעי רצון מן החופש והעצמאות שהם מייחסים לעבודתם. מנגד, רבים מתארים את הקשיים בניהול עצמי ואת הבדידות בעבודה, שכן במשך שעות ארוכות נוסעים השליחים ברחבי גוש דן ובקושי מחליפים כמה מילים עם הלקוחות ועם עובדי המסעדות מהן אוספים את המשלוחים. אחד השליחים סיפר, כי תחילה עבד בוולט שעות בודדות בשבוע, כי לא היה זקוק לכסף. לדבריו, בהדרגה עבר תהליך פנימי שכלל הפנמת רעיונות ושיטות ניהול בתודעתו. המנהל כבר לא היה אדם חיצוני שנתן לו הוראות, אלא מנהל פנימי שגדל בתוכו וניהל את עבודתו ואת לוח הזמנים שלו. אלה כמה מן הקשיים הפסיכולוגיים עמם מתמודדים השליחים.

שליחי וולט מתוגמלים בסכום שבין 18 ל-21 שקל למשלוח. שליח המשלים 40 משלוחים ביום זוכה בבונוס ובתגמולים נוספים. בהתאם לדרישות השוק, שליחים העובדים ימים מלאים יוצאים לשליחויות בשעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים, חוזרים לביתם ואז שבים לעבוד כמה שעות נוספות בערב ובלילה.

פיצול יום העבודה לאורך שעות הערות הוא סכנה נוספת מבחינה מעמדית: הגבלת משך יום העבודה לשמונה-תשע שעות, הושגה בזכות מאבקים ממושכים שניהלו מפלגות עובדים חזקות – הישג שהניהול האלגוריתמי מסייע לשחוק. יש לציין כי השליחים ברובם מביעים שביעות רצון מן ההפסקה ללא שכר הנכפית עליהם בכל יום בשעות בהן האפליקציה מושבתת. יש שדימו זאת לצורות העסקה מסורתיות. לדוגמא, עובד בחנות מכולת נח בשעות הצהריים בביתו כאשר המכולת סגורה.

וולט מטפחת דימוי של השליחים כ"גיבורים" המבצעים את עבודתם בכל תנאי מזג האוויר – בחום הכבד וגם בגשם זלעפות. אך קולם של השליחים עצמם אינו נשמע, שכן התקשורת עמם נעשית דרך אפליקציה והמגע בינם לבין העולם הוא וירטואלי בעיקרו. כך מבקש הקפיטליזם לעצב את העובדים: כגיבורים חסרי פה וקול, המבצעים את המוטל עליהם בכל מצב.

אולם באחרונה פתחה קבוצת שליחים במעין מחאה אינטרנטית אנונימית, באמצעות מערכת המסרים טלגרם. השליחים אינם נפגשים או דנים פנים אל פנים ואינם נחשפים בפני הציבור. המחאה מתנהלת כמו קבוצת פייסבוק, ברצף של פוסטים. עדיין לא מדובר בהתארגנות עובדים או במאבק של ממש, אך המחאה סודקת את הדימוי ההרמוני של יחסי העבודה, אותו מציירת הנהלת החברה.

הנסיגה שחלה בעידן הניאו-הליברלי בתנאי ההעסקה, בזכויות העובדים ובשכרם היא בין השאר תוצאה של שבירת מודל ההעסקה היציב שהעניק ביטחון לעובדים. גם כאשר העובדים אינם משתפים פעולה עם תהליכים אלה מרצון, הם נאלצים לקחת בהם חלק. כך היה במהלך משבר הקורונה, כאשר צעירים רבים שאיבדו את מקומות עבודתם בתחום התיירות והפנאי פנו לחברת וולט בחיפוש אחר עבודה, והדרישה והביקוש הרב למשלוחים אפשרו לחברה לגדול בקצב מסחרר.

בעולם כבר התחילו להבין כי חברות כמו וולט ואובר, המבטיחות הרים וגבעות, מנצלות עובדים ופוגעות בזכויותיהם. יתר כל כן, הנורמות שעובדי החברות הללו מוכפפים להן עלולות לחלחל למקומות עבודה נוספים, ואף לתחומי חיים שמחוץ לשוק העבודה. על הרשויות בישראל להתעורר ולהתחיל להגן על העובדים ב"כלכלת החלטורה", שרבים מהם נמנים עם המוחלשים והפגיעים ביותר בחברה.

 

בניין עיריית ת"א מואר כפרסומת לחברת וולט – “Wolt 24/7” (צילום: וולט)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן