ב-8 בספטמבר 1943 הוצאו להורג בבית כלא בברלין חברי “רשת באום” ; פעילים אנטי נאצים קומוניסטים
יום בהיסטוריה סוציאליסטית
ב-8 בספטמבר 1943 הוצאו להורג בבית כלא בברלין, אחרוני הפעילים האנטי-נאצים הקומוניסטים היהודים כפי שכונו “רשת באום” על שם מייסדיה מריאן והרברט באום. בין ה-7 ל-12 בספטמבר 1943 הוצאו להורג בבית הכלא שבשכונת שרלוטנבורג כ-250 אסירים פוליטיים ובהם קומוניסטים רבים, לאחר הפצצת מטוסים אמריקאים בקרבת מקום. הסוהרים הנאצים חששו שהפצצות נוספות יקדמו את תכניות הבריחה של האסירים ולכן החליטו לרצוח את כולם.
הרברט באום נולד ב-1912 בחבל פוזנן והגיע לברלין בילדותו. התחנך כשוליה לחשמלאי והחל משנת 1926 היה פעיל בארגוני נוער יהודים ובקבוצות השמאל. ב-1931 הצטרף לנוער הקומוניסטי. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החל באום, יחד עם אשתו מריאן ובני הזוג קוכמן, אשר היו חברי ילדות והכירו עוד בתנועת הנוער היהודית, לארגן פגישות חשאיות עם חברים קומוניסטים נוספים בביתם של הזוג קוכמן כדי לדון באיום השלטון הנאצי. חוג החברים, אשר רובם היו יהודים, מינו את הרברט באום לעמוד בראשם. כמאה חברים צעירים השתתפו בפגישות אלה במועדים שונים, בהן דנו והתווכחו בנושאים מדיניים ותרבותיים, זאת אף על פי שפעילות זו הייתה בלתי חוקית באותה עת.
הקבוצה שיתפה פעולה עם קבוצות התנגדות קומוניסטיות אחרות ואף יזמה הפצת עלונים נגד הנאצים. ב-1940 נאסר באום ונשלח לעבוד כחשמלאי בעבודות כפייה במפעל סימנס. כעבור שנה הנהיג קבוצת עובדי כפייה במפעל אשר נמלטו וירדו למחתרת בברלין, כדי שלא להישלח למחנות השמדה. ב-18 במאי 1942 יזמה הקבוצה מעשה הצתה בתערוכת תעמולה אנטישמית, האנטי-סובייטית ואנטי-קומוניסטית בשם “גן עדן לפועלים” אותה יזם המשטר הנאצי. עיקר הפרטים על פעולה זו נודעו מתוך יומנו האישי של יוזף גבלס, רישומי חקירות בגסטאפו, עדויות שרידי הקבוצה ומתוך ידיעות שהועברו בעל פה בציבור באותה עת. העיתונות הגרמנית, בהוראת הצנזורה, לא דיווחה כלל על האירוע.
ידיעה ראשונה על הפעולה בעיתונות העולם התפרסמה רק כחודש לאחר הפעולה, ב”ניו יורק טיימס”, כאשר נודע על המעצרים ההמוניים וההוצאות להורג כתגמול על הפעולה.
פעולת החבלה של קבוצת באום זכתה להצלחה חלקית בלבד ולאח תיקון הנזקים נפתחה התערוכה מחדש. תוך ארבעה ימים נעצרו חלק מן המעורבים בפעולה, חמישה יהודים, שלושה יהודים למחצה ושניים ארים, בין העצורים היה גם הרברט באום, המכונה ביומנו של גבלס “מהנדס בסימנס”. דבר החבלה הובא על ידי גבלס לידיעתו של היטלר.
גבלס ביקש מהיטלר לפנות באופן מיידי מתחומי העיר למעלה מ-40,000 יהודים אשר עדיין חיו בברלין. לפעולה זו התנגד אלברט שפר אשר טען כי היהודים דרושים ככוח עבודה למפעלי החימוש הסמוכים לעיר. בינתיים גבלס קיבל מהיטלר רשות לפתוח בפעילות נרחבת לאיתור מקור ההתנגדות. ב-27 במאי 1942 נעצרו 500 יהודים נוספים בפעולת תגמול, מחציתם הוצאו להורג ומשפחותיהם נשלחו למחנות ריכוז, 220 מן העצורים נשלחו למחנות ריכוז ו-30 שוחררו. באום עצמו מצא מותו בעינויים ב-11 ביוני 1942. שאר חברי הקבוצה הוצאו להורג בין אוגוסט 1942 לספטמבר 1943.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
