עובדים בארה”ב נפגעים מהחום: משבר האקלים הוא סוגיה מעמדית

לפני ארבע שנים, בעיר טוסון שבמדינת אריזונה, בחום של 35 מעלות, בנה פועל יציע להופעה תחת כיפת השמים. מאז אותו יום, הוא כבר אינו עובד. הפועל, ששמו שמור במערכת מחשש להתנכלות, הניח לוחות עץ גדולים בשעות אחר הצהריים כאשר התמוטט. באותו יום מזג האוויר היה חם במיוחד והכה בעובד בחוזקה. צוותי הצלה טיפלו בו ולאחר מכן שלחו אותו הביתה. הוא סבל מכשל כלייתי, ומאז לא החלים ולא שב לעבודה. במהרה הוא נקלע למצוקה כלכלית קשה.

מזג האוויר החם הוא אחת מסכנות הבטיחות הרבות במקומות עבודה שאינן מקבלות מענה ראוי. באזורים חמים ממילא כמו דרום ארצות הברית, חום הוא גורם סיכון רציני – כך ציינו עובדים ופעילים שהשתתפו ב-19 באוגוסט בכנס של המועצה הארצית לבטיחות ולבריאות במקומות עבודה. בעיר פניקס באריזונה הטמפרטורה הממוצעת בחודש אוגוסט עמדה על 35 מעלות, גם בשעה שש בערב. החום מטפס כרגיל אפילו ל-37 מעלות, והוא גובה מחיר כבד מן העובדים. “פציעות ומחלות הנגרמות מחום אינן מדווחות כראוי” – אמרה ג’סיקה מרטינס, חברה בכירה במועצת העובדים המקומית.

לדבריה, לעתים קרובות משייכים את הפגיעה בעובדים כתוצאה מחום לגורמי סיכון אחרים. “אנשים מתים מחום באופן שגרתי ולא מייחסים זאת לאקלים”, הדגישה.

הבעיה פוגעת באופן קשה בעובדים לא-לבנים, שהם חלק מרכזי מכוח העבודה בדרום-מערב ארה”ב. מרטינס ציטטה מסקר לאומי שערכה תחנת רדיו ציבורית, ממנו עולה כי 17% מכלל העובדים האמריקאים דיווחו כי נפגעו כתוצאה ממשבר האקלים – בהם כשליש שנפגעו מעבודה בתנאי חום קיצוניים.

“חוויתי תשישות בגלל החום הכבד כאשר תיקנתי גג של בית”, סיפר קורט האמסמר. זאת, למרות שהאמסמר וחבריו התכוננו יום קודם לכן לגל החום הקיצוני שפקד את האזור. “עבדנו שם רק שלוש שעות ואז נהגנו ברחבי העיר. פספסתי את הפנייה שלנו בלי לשים לב. כולנו היינו מבולבלים ומותשים”, הוסיף האמסמר. “עצרנו, יצאנו במהירות מהרכב והקאנו. במשך היום כולו הייתי מותש ולא יכולתי להמשיך לעבוד, זה היה רציני מאוד”.

עדויות רבות מסוג זה הובילו את מועצת הפועלים המקומית לפתוח בקמפיין להעלאת המודעות לסכנות הנובעות מחום קיצוני בעבודה. המועצה גם דרשה מהמשרד הפדרלי לבטיחות ולבריאות בעבודה להורות למעסיקים לפתח יחד עם עובדיהם תכוניות פרטניות להתמודדות עם החום. עוד דרשו מהמשרד הפדרלי לאכוף את חוקי הבטיחות הקיימים במקומות העבודה.

בדרך כלל, מוות כתוצאה מחום קיצוני איננו מדווח באופן ברור. לרוב מקושרת התופעה לפועלים חקלאיים העובדים בשדות. אך מקרי מוות מחום נרשמו גם במחסנים ובמרכזים לוגיסטיים לא ממוזגים של תאגידי הענק, ובהם וולמרט ואמזון. עובדים נוספים החשופים לסכנת החום הם עובדי התקנת אנטנות סלולריות וגגות. הדו”ח השנתי של פדרציית העובדים הארצית AFL-CIO המצביע על תמותה במקומות עבודה (זה הדו”ח העיקרי והיסודי ביותר על תאונות עבודה בארה”ב) דיווח על 187 חקירות בלבד שנפתחו בגלל בעיות בטיחותיות הקשורות בתנאי חום מאז 2016.

מהדו”ח עולה כי בשנת 2017 נרשמו 74 בעיות בטיחות הקשורות בהתחממות גלובלית, עם עלייה בשנת 2018 ל-95 מקרים וזינוק ב-2019 ל-178 דיווחים. זו גם השנה האחרונה לגביה פורסמו נתונים. יצוין שאיגוד עובדי החקלאות, יחד עם איגודים נוספים ומועצות עובדים מקומיות, פעלו לקדם חקיקה שתעניק הגנה לעובדים מפני החום הקיצוני. עיקרי ההמלצות נידונו בוועדות הקונגרס השונות לפני כמה שנים, אך לא יושמו. לדברי פעילים, היעדר האכיפה קשור גם בחוסר מודעות של העובדים לזכויותיהם ולצורך לדווח על בעיות וסכנות בריאותיות ובטיחותיות במקומות עבודה. הפתרון העיקרי לבעיות אלה הוא חיזוק התארגנויות העובדים.

בעת מגפת הקורונה, הבעיות הנובעות מהחום הכבד רק החריפו. לדברי פיטר דונלי מהוועד לקידום זכויות ובריאות עובדים באריזונה, בשדה התעופה היה לעובדים חדר מנוחה ממוזג, אבל הקונגרס של אריזונה אסר על שימוש במסכות ואינו דוגל בכללי הריחוק חברתי במאבק בנגיף. כך, עובדי שדה התעופה נאלצו להצטופף בחדר המנוחה – מוגנים מפני החום אבל חשופים מאוד להידבקות בקורונה.