fbpx

סיפוח: ההסתדרות גובה כספים מפועלים פלסטינים ללא הסכמתם

ההסתדרות דנה בימים אלה בצירוף מלא או חלקי לשורותיה של הפלסטינים מהשטחים הכבושים העובדים בישראל

לכאורה, סכנת הסיפוח של חלקים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים ירדה מהפרק. "ממשלת השינוי" האקלקטית הציבה לעצמה שתי מטרות מרכזיות: "העברת תקציב וייצוב המדינה", והתחייבה להימנע ממהלכים מדיניים גדולים. בד בבד, מדלג ממשל אמריקאי חדש בין בירות המזרח התיכון ומשדר תמיכה בחידוש ההידברות בין הישראלים לפלסטינים. לא להתרגש: תועלת לא תצא מזה, לבד מאשר לציר הפרו-אימפריאליסטי במזרח התיכון.

בפועל, הסיפוח הזוחל מתקדם. בכתב תביעה מ-2020 טען ארגון העובדים מען כי דמי הטיפול שמדור התשלומים (מת"ש) גובה מהעובדים הפלסטינים אינם מועברים אליהם. לפני כחודשיים פורסם בעיתון "הארץ": "רשות האוכלוסין וההגירה גבתה מעובדים פלסטינים עשרות מיליוני שקלים מדי שנה באופן בלתי חוקי והעבירה אותם להסתדרות הכללית. בתחילת החודש בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הדבר נעשה בניגוד לחוק, אך המדינה פטרה את עצמה מפיצוי העובדים באמצעות 'הודעת חדילה' שמסרה לבית המשפט". כלומר, המדינה וההסתדרות פועלות כאילו כספי העובדים הפלסטינים הם רכושן, באקט של סיפוח דה-פקטו.

ההסתדרות דנה בימים אלה בצירוף מלא או חלקי לשורותיה של הפועלים הפלסטינים מהשטחים הכבושים העובדים בישראל. לפי הערכות, בין 70 ל-80 אלף פועלים פלסטינים עובדים בישראל. אלפים מתוכם נוספו להסתדרות מאז חודש נובמבר 2020, בו פתחה ההסתדרות במבצע צירוף עובדים פלסטינים לשורותיה. ההסתדרות מעוניינת בגביית דמי טיפול מהעובדים הפלסטינים מתוך אינטרס כלכלי מובהק.  ראשי ההסתדרות מודעים למשמעות הפוליטית של צעד זה: מימוש מדיניות הסיפוח של ממשלות ישראל – לא בשטח ובמאחזים אלא במשכורות עובדים.

לפי ההסכמים עליהם חתמה ההסתדרות בעקבות הסכמי אוסלו, הקצה ארגון העובדים שישה עורכי דין לייצוג העובדים הפלסטינים בערים ג'נין, שכם, טול כרם, קלקיליה ובכמה ישובים נוספים. עוד התחייבה ההסתדרות להעביר 50% מדמי הטיפול (שאינם דמי חברות) שתגבה לאיגודים הפלסטיניים. בשנים 2003-2002, על רקע המבצע הצבאי "חומת מגן", נאלצו ששת עורכי הדין לעזוב את תפקידם, אך גביית דמי הטיפול נמשכה.

הוויכוח בהסתדרות

בתיקונים המוצעים לחוקת ההסתדרות כלולה דרישה מעובדים המתאגדים בשורותיה לבטל את חברותם בכל ארגון עובדים אחר בגבולות ישראל (דוגמת ההסתדרות הלאומית או כוח לעובדים). עם זאת, דרישה זו אינה חלה על עובדים החברים באיגודים פלסטיניים, שיכולים להיות מיוצגים באופן חלקי על-ידי ההסתדרות. לפי הסכמים בין ההסתדרות לאיגודים הפלסטיניים, לקחה על עצמה ההסתדרות את תפקיד ייצוג הפועלים הפלסטינים מול המעסיקים הישראלים.

עמדת סיעת חד"ש בהסתדרות היא, כי על הארגון לעמוד בהסכם ולייצג את העובדים הפלסטינים מול המעסיקים הישראלים, אולם ההצטרפות של הפועלים להסתדרות מוכרחה להתבצע על בסיס וולונטרי ולא בכפייה. זאת על מנת למנוע "סיפוח" של העובדים הפלסטינים לכלכלה הישראלית, מה שיעמיק את הכיבוש בשטחים הפלסטיניים באמצעות הפקעת הייצוג של העובדים.

הכיבוש ומעטפת החנק הכלכלית

במסה שכתב ב-2007 על מעטפת החנק הכלכלית בשטחים הכבושים, התייחס הסוציולוג לב גרינברג לשתי נקודות. האחת מתייחסת ל"הסכם פריס" מ-1994, שהציע לכונן אזור סחר חופשי בין ישראל לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית דחתה אפשרות זו, שהייתה מטשטשת את הגבול בין ישראל לגדה המערבית ויוצרת שתי מערכות כלכליות שונות בין הירדן לים: אחת בישראל ובגדה המערבית, והשנייה ברצועת עזה. בכך הייתה נחסמת האפשרות להקמת כלכלה לאומית פלסטינית.

הנקודה השנייה מתייחסת לפועלים הפלסטינים הנאלצים בעל כורחם לחפש עבודה בישראל, מה שמעמיק את התלות הפלסטינית בכלכלה הישראלית ומרחיק את אפשרות העצמאות הפלסטינית.

"המהלכים הכלכליים הראשונים היו השלטת המטבע הישראלי על האוכלוסייה הכבושה וסגירת הגבולות מכל עבר, בינה לבין מדינות ערב ובינה ולבין 'ישראל'. זו היא מעטפת החנק הבסיסית, שלאט לאט נפתחה למעבר סחורות ואנשים בפיקוח צבאי בהתאם לאינטרסים כלכליים של קבוצות ישראליות שונות". כלומר, השליטה הישראלית בשטחים הכבושים מעוצבת במשא ומתן בין האינטרסים של הצבא לבין בעלי ההון בישראל.

דו"ח של קו לעובד מ-2018 הציע שתי נקודות למחשבה: ראשית, עובדי בניין פלסטינים מוגנים בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענף הבניין, ולאורך השנים הופרשו עשרות מיליוני שקלים משכרם להסתדרות כדמי ארגון. ההסתדרות הציעה לעובדים ייעוץ פרטני, אך לא סיוע ארגוני מול גורמים כמו משרד האוצר ומדור התשלומים. שנית,  מנגנונים שלכאורה נועדו לסייע לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל, כגון התערבות המדינה או אכיפת דיני עבודה, עלולים דווקא להחליש אותם.

 

פועלים פלסטינים במחסום בדרכם לישראל (צילום: מחסום ווטש)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן