אנטי מיפוי נגד שכחה: פרויקט חדש במוזיאון תל-אביב; תערוכה באל-עראקיב

במוזיאון תל-אביב מוצג בימים אלה הפרויקט המשותף של האמנים מיקי קרצמן ושבתאי פינצ'בסקי "אנטי מיפוי", המשתמש בפרקטיקה האמנותית כדי לייצר מפות אלטרנטיביות לאלו הממסדיות.

הפרויקט מתייחס לראייה כחלק מזכויות הפרט המהותיות (בדומה לחופש הביטוי, הזכות למשפט הוגן וחופש התנועה). באמצעות שינוי קנה המידה, הוא מאפשר לראות מקומות ש"נעלמו" מהמפות הרשמיות המקוונות או המודפסות. האמנים משתמשים בשפת הצילום, תוך נקיטת אסטרטגיות שונות – צילום ישיר באתר, צילום פנורמי וצילום אווירי באמצעות רחפן – על מנת להנכיח מקומות אלה באמצעות תיעוד של אדריכלות מקומית ושל חיים במקומות שנויים במחלוקת.

עבודה של שנים

במשך כמה שנים תרו קרצמן ופינצ'בסקי את הארץ וצילמו אתרים שעליהם ניטשת מלחמה בשטח ובתודעה: כפרים פלסטיניים שנהרסו ב-1948, יישובים ערביים-בדואיים לא מוכרים ומקומות שונים לאורך תוואי הקו הירוק. בעזרת טכנולוגיות שונות, יצרו השניים מיפוי מפורט של פני השטח בישראל בדיוק במקומות שאותם ביקשה המדינה למחוק, לטשטש ולהסתיר. המטרה, הסביר קרצמן בראיון שהתפרסם במוסף "הארץ", הייתה להראות מקומות שלא מוצגים במפה משתי סיבות: ראשית, כי שמותיהם נמחקו לחלוטין (או במקרה הטוב הוחלפו במילה "חירבה"), ושרידיהם כוסו ביערות קק"ל, ביישובים חדשים או בבסיסים צבאיים; ושנית, מפני שתוואי הכפרים אינו נקלט בצילומי הלוויין בעלי הרזולוציה הנמוכה. התיקון לחוק האמריקאי אמנם בוטל לפני כמה חודשים, אבל שירותי הלוויין, ובראשם זה של גוגל, עדיין לא עדכנו את המפות שברשותם.

השניים צילמו גם בכפר הבדואי אל־עראקיב ליד באר שבע, שהיה לסמל מאבק לאחר שנהרס ונבנה מחדש יותר מ-100 פעמים. "שוטטנו שם במשך כמה שעות כדי למצוא שרידים של הכפר", סיפר פינצ'בסקי, "רק כשהעלינו את הרחפן הבנו שהכפר נמצא ממש מתחתינו. מהאוויר הבחנו בסימנים של גריפת אדמה מסיבית, עדות לדחפורים שהרסו את הבתים ויישרו את הקרקע".

קול קורא להשתתפות בתערוכה

יצוין שבאחרונה פורסם קול קורא להשתתפות בתערוכה בכפר הערבי-בדואי הלא מוכר אל עראקיב. ב-24 ביולי יתקיים אירוע השקה למרכז המאבק של אל-עראקיב. הפעילי במאבק הממושך "קוראים לאמנים המעוניינים לצייר, לפסל, להופיע או לצלם וכל סוג אחר של יצירה הקשורה למאבק הלא אלים, ליצירה שקשורה להיסטוריה של הבדואים או למצב בהווה, להגיש הצעות".

לדברי הפעילים "כחלק מהטיהור האתני ויהוד הנגב מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים לגרש את תושבי המקום מאדמתם בכל מיני דרכים. ב-2010 המדינה החלה להרוס את בתי התושבים, אך בכל פעם אחרי ההריסה, התושבים בנו את בתיהם מחדש. כך הפך הכפר לסמל המאבק של הבדואים על אדמתם. עד היום הכפר נהרס ונבנה 189 פעמים. בחודשים האחרונים קבוצת אמנים החלו להעמיד את יכולתם האמנותית לטובת הכפר".

למעוניינים להשתתף באירוע, נא שלוח הודעת דוא"ל:  somoud.araqeb@gmail.com