fbpx

השב"כ מסרב לחשוף את רשימת מתקני המעצר והחקירה בישראל ובשטחים הכבושים 

לדברי עו"ד מק, "זו עמדה שלא ניתן לקבל משום רשות ציבורית של מדינה דמוקרטית"

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) מסרב לגלות את רשימת מתקני המעצר בישראל ובשטחים הכבושים. כך עולה מבקשה שהוגשה ב-22 במארס אחרון לקבלת מידע שפורט לחשיפת הרשימה של מתקני החקירה והמעצר של השב"כ, ובכלל זה גם מתקנים ואגפים שהשב"כ עושה בהם שימוש קבוע – אף אם המתקנים נמצאים בניהול של השב"ס, צה"ל או גורם אחר, בתוך מדינת ישראל ובשטחים הכבושים, ומחוץ למדינת ישראל והגדה המערבית – במדינות זרות. "ביקשנו לקבל אך ורק את רשימת מתקני החקירה והמעצר של השב"כ, ולא פרטים ומתקנים מסוגים אחרים", מסר עו"ד איתי מק שהגיש את בקשה בשם עשרות פעילי זכויות אדם.

יצוין שבקשת המידע לא הוגשה מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, אשר מחריג את השב"כ מתחולתו, אלא מכוח הזכות הכללית לקבל מידע ציבורי, הפסיקה וכללי המשפט המינהלי, וכן הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות. בשנים האחרונות השב"כ מנהל מאבק להחריג את מתקני המעצר שהוא עושה בהם שימוש מתחולתו של פסק הדין בבג"ץ 1892/14 (בעתירה של האגודה לזכויות האזרח ואחרים), אשר הורה לשפר את שטח המחיה המוקצה לכל אסיר. בהחלטה מנובמבר 2018 נקבע כי הוראות פסק הדין יחולו על מתקני החקירה של השב"כ, לא יאוחר ממאי 2021, וזאת בכפוף למימוש צעדי הבינוי והחקיקה שהמדינה הודיעה עליהם. לאחרונה השב"כ הגיש בקשת ארכה עד סוף דצמבר 2023 אך טרם התקבלה החלטה בנושא. במקביל, השב"כ מקדם בכנסת הצעה ל"הוראת שעה" אשר תחריג את מתקני המעצר של השב"כ מהוראות פסק הדין למשך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק.

לדברי עו"ד מק "באופן לא מקרי, לא מופיעה בהצעת החוק רשימת מתקני החקירה והמעצר של השב"כ שיוחרגו. ככל הידוע, במשך השנים השב"כ התחמק מלהודות כי הוא בכלל מנהל מתקני חקירה ומעצר. למשל, כאשר הוגשו בעבר תלונות לשב"כ על תנאי המעצר הוא לעיתים גלגל את האחריות לשב"ס (שירות בתי הסוהר) וטען שמתקני המעצר הם של השב"ס". לארגוני זכויות האדם בישראל יש הערכה היכן ממוקמים בישראל ובגדה המערבית מספר מתקני מעצר וחקירה של השב"כ, אך ייתכן שיש מתקני חקירה ומעצר נוספים שאינם מוכרים, בפרט בגדה. בכל מקרה, השב"כ טרם פרסם באופן רשמי את רשימת מתקני החקירה והמעצר שלו.

"לדעתנו, חשיפת רשימת כל מתקני החקירה והמעצר של השב"כ והפיקוח שאין מתקני מעצר סודיים – זוהי דרישה מינימלית של שקיפות. היא נדרשת כדי להטיל אחריות על השב"כ לנעשה במתקניו, כדי לנסות למנוע החזקה של אנשים ללא ידיעת הציבור: "אסירי איקס" המוחזקים בשם בדוי,  העלמה ועינויים בניגוד לחוק הישראלי והבין-לאומי, וכן כדי לאפשר פיקוח ציבורי ועצמאי מינימלי של ארגוני זכויות האדם והחברה האזרחית כפי שנדרש לגבי לכל רשות ציבורית. בין היתר התבקש מידע לגבי מתקני מעצר וחקירה של השב"כ מחוץ לשטחי מדינת ישראל והגדה המערבית, שכן בשנים האחרונות התברר שסוכנויות הביטחון של ארה"ב ובריטניה ניהלו מתקני מעצר וחקירה של חשודים בעבירות ביטחוניות במדינות אחרות.

רכזת פניות הציבור במשרד ראש הממשלה דחתה את הבקשה "מטעמים הנוגעים לביטחון המדינה" ומאחר שחל לטענתה סעיף 19 לחוק השב"כ הקובע סודיות מסוימת על הארגון ופעילותו. נקודת המוצא של ההחלטה היא כי להבדיל מכל הרשויות האחרות, השב"כ אינו זקוק לשום פיקוח ציבורי. לדברי עו"ד מק "מעבר לכך שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, זו עמדה שלא ניתן לקבל אותה משום רשות ציבורית של מדינה דמוקרטית. ראיה לכך שהסירוב של השב"כ להודות ולו בקיומו של מתקן חקירה ומעצר אחד נובע משיקולים זרים ורצון להתנער מאחריות, עולה מכך שממילא חלק מהמתקנים אוזכרו בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט השונים שגלויים לציבור – לא ידוע שהשב"כ ביקש להטיל חיסיון על אזכור מתקני המעצר והחקירה בפסקי הדין וההחלטות האלה, אלא רק על זהות חוקרי השב"כ שהעידו בהליכים שם".

בתגובה שנשלחה השבוע נאמר ש"הסירוב שגוי מבחינה משפטית ועובדתית וסעיף 19 לא אמור למנוע את חשיפת המידע המבוקש, וכן ביקשנו שלכל הפחות תיבחן האפשרות של חשיפת רשימה חלקית יחד עם ציון מספר המתקנים שלא ניתן לחשוף את קיומם על פי חלוקה למתקנים בישראל, בגדה המערבית ובחו"ל".

בקשת המידע הוגשה יחד עם שורה ארוכה של פעילי זכויות האדם ובהם ד"ר ענת מטר, רלה מזלי, מאירה אשר, שירלי נדב, ד"ר ישי מנוחין, יונתן גר, רמי פינצ'ובר, ורדה חלד, גדי שניצר, סא"ל (מיל') תולי פלינט, גיא בוטביה, יאיר בונצל, רבקה סום, איתמר פיגנבאום, שרון גמזו, גליה ברנד, יהודית אופנהיימר, אור בן דוד, עומר ארוילי, עודד אפרתי, דליה קרשטיין, תמר כהן, ורד ביתן, רם כהן, אמיר ביתן, נוני טל, נעמי קירשנר, נורה בנדרסקי, ד"ר בטינה בירמנס, גיא הירשפלד, נפתלי אורנר, ד"ר מאיה רוזנפלד, חניתה קרולין הנדלמן, ארנונה זהבי, שושי לונדון ספיר, נפתלי ספיר, פרופ' בן ציון מוניץ, בלהה גולן זונדרמן, פרופ' יונתן אנסון, עדית ברסלאור, רויטל אלקיים, סיגל קוק אביבי, ד"ר אילנה המרמן ניראד, עפר ניימן, תאיה גוברין-סגל, ירדן שפר, ד"ר אליוט כהן, פרופ' ורוניקה כהן, ג'סיקה נפומנש, קלאודיו קוגון, ד"ר חנה ספרן, עירית הלביא, אמנון לוטנברג, אבישי הלביא, בומה ענבר, רעיה רותם, ד"ר גלעד ליברמן, שאול צ'ריקובר, שירה יהב, ד"ר יונתן ניסים גז, רוני סגולי, מיכה לשם, מיאקו גליקו, רחלה חיות, ד"ר צביה שפירא, דפנה בנאי, נעמי שור, אריאל נייזנה, יואב הס וד"ר רוחמה מרטון.

קישור לתגובה שנשלחה למשרד ראש הממשלה (מופיעה בתוכה החלטת הסירוב המלאה):
https://documentcloud.adobe.com/link/track?uri=urn:aaid:scds:US:7e6f7e20-a8e5-4f1f-a99c-22d8b03239e7#pageNum=1

עו"ד איתי מק (צילום מתוך הרשתות החברתיות)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן