עשרים ושלוש שנים למותו של אפרים ווזק (ווזעק) ; חבר פק”פ שלחם בפאשיזם הספרדי

ב-1 ביולי 1998 נפטר אפרים ווזק (ווזעק) בחולון, ווזק שהיה פעיל בפק”פ בשנות ה-30 ואף התנדב בברגידות הבינ”ל בספרד כנגד הצבא הפאשיסטי של פרנקו והיה ממקימי הפלוגה היהודית על שם נפתלי בוטווין, הפלוגה פעלה כחלק מהגדוד הפולני “דומברובסקי”, במסגרת הבריגדה ה-13. ווזק השתתף בקרבות על אף שלא היה לוחם, אלא אחראי על האספקה לפלוגה.

נולד ב-1904 בפולין ללייב ושרה ווזק וקיבל חינוך חרדי היגר לפלשתינה ב-1922 יחד עם חבריו לתנועת השומר הצעיר, הצטרף לפק”פ ונעצר לראשונה בהפגנת 1 במאי ב-1930 בידי המשטרה הבריטית בעת הפגנה שיזמה המפלגה בחיפה. לאחר מכן נעצר עוד מספר פעמים, ובמהלך שנות ה-30 היה נתון במאסר במשך כשנתיים וחצי במצטבר. בתו היחידה, לריסה ווזק-גרושוב, נולדה בשנת 1935 בתל אביב בעת שהיה בכלא. ביומנו כתב: “לפתע מצאתי את עצמי לבד – יחד עם עצירים רבים. לא הכרתי איש, אבל הבנתי שזהו המחיר שיש לשלם כדי לפעול במסגרת המפלגה. כדי למנוע מעקב אחר פעילי מפלגה נוספים, הפסקתי כל קשר מכתבים עם החוץ”.

בשנת 1937 נתפס בבאר יעקב יחד עם יעל גרזון (הוצאה להורג על ידי הבריטים ב-1941) השניים הואשמו בהחזקת חומר אסור ובהשתתפות באגודה בלתי חוקית. ווזק נשפט למאסר של חודש ולמתן ערבות בסך 50 לא”י.

בשנת 1937 גורש ווזק מהארץ, והגיע לצרפת. משם נסע לספרד והיה בין ראשוני המתנדבים הבינלאומיים שהצטרפו למאבק נגד המתקוממים הלאומנים שהתאחדו תחת הנהגתו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו ופתחו במרד נגד ממשלת החזית העממית שהוקמה בספרד ב-1936.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזר ווזק לפולין במטרה להשתתף בבניית המדינה הסוציאליסטית החדשה. ב-1968, לאחר שעבד שנים רבות במשרד החוץ הפולני, עזב ווזק את המדינה, והיגר לישראל והתיישב בחולון.

בשנת 1964 כתב ספר זיכרונות על תקופתו בספרד בשם “זכרונות פון א באטוויניסט” – “זיכרונותיו של לוחם בפלוגת בוטווין”. הספר נכתב ביידיש ופורסם בוורשה. בדצמבר 2013 הספר תורגם לצרפתית ונערך על ידי בתו

לפי עדותו של ווזק בספר הזכרונות שחיבר, כאשר הודיע ראש ממשלת הרפובליקה הספרדית חואן נגרין על הסכמתו להסגת לוחמי הבריגדות הלאומיות משטח ספרד בספטמבר 1938, נותרו בפלוגת בוטווין כ-30 לוחמים בלבד. בהיותו חסר אזרחות של מדינה כלשהי, נאלץ ווזק להמתין בספרד למדינה שתהיה מוכנה לקבל אותו. תחילה שקלו לשלוח אותו למקסיקו, אך ממשלת צרפת סירבה לתת לו אשרת מעבר. לבסוף, בראשית 1939, בדומה לרוב לוחמי הבריגדות הבינלאומיות שנותרו בספרד, ווזק התגייס שוב לקרבות האחרונים נגד הלאומנים, שהתקדמו בקצב מהיר. לאחר מספר שבועות הוא הצליח לעזוב לצרפת, שם נכלא במחנה מעצר.