הון, שלטון ועולם תחתון: שערוריה מאיימת על ממשלת ארדואן בתורכיה

סדרת דרמה חדשה סוחפת בימים אלה את הצופים בתורכיה. אך הפעם אין מדובר בדרמה היסטורית או בטלנובלה רומנטית, מהסוג שתעשיית הטלוויזיה התורכית מצטיינת בו – אלא בסדרת פשע ריאליסטית להכאיב. בהפקתה לא מעורבים שחקנים נוצצים או מאות ניצבים, אלא אדם אחד בלבד המדבר ישירות למצלמה.

בראשית חודש מאי החל סדאת פקר (49), ראש ארגון פשע לשעבר, לפרסם ביוטיוב סרטונים בהם הוא מאשים בכירים בממשלת תורכיה במעשי רצח, אונס, שחיתות וסחר בסמים לאורך שני העשורים האחרונים. בסרטונים הוא חושף פרטים רבים על הקשרים הסודיים בין השלטון התורכי לבין הפשע המאורגן, בהם היה דמות מפתח עד 2018.

איש אמונו של הממסד

פקר התפרסם לראשונה בציבוריות התורכית בשנות ה-90, כאשר ארגון הפשע הלאומני שבראשו עמד הואשם בשורה של מקרי רצח של אנשי עסקים כורדים. פקר אף ריצה כמה עונשי מאסר קצרים בשנות ה-2000. אך כל אלה לא הפריעו לו לרקום בשנים שלאחר מכן קשרים קרובים עם מפלגתו של נשיא תורכיה רג’פ טאיפ ארדואן. לשיא השפעתו הגיע פקר ב-שנת 2015, במהלכה הופיע בעצרות פוליטיות לצדו של ארדואן והוצג כאיש עסקים מכובד. בתקופה זו נהג פקר לאיים על מבקריו של השלטון. בהזדמנות אחת איים על אקדמאים שהביעו תמיכה בהסכם שלום עם המחתרת הכורדית: “נשפוך את דמכם ונתרחץ בו”.

אך בשנים האחרונות התערער מעמדו של פקר, והממשלה החליטה להעביר את תמיכתה לארגון פשע מתחרה. כך הפך פקר מבעל ברית קרוב של השלטון ליריב. בראשית שנת 2020 נודע לו כי הממשלה מתכוונת להעמידו לדין, והוא נמלט מתורכיה. כעת הוא שוהה בדובאי, ממנה הוא מפרסם את סרטוניו. שעה שאזרחי תורכיה נצורים בבתיהם בשל סגר נוסף שכפתה מגיפת הקורונה, נפוצים סרטוניו של פקר כאש בשדה קוצים וכבר צברו עשרות מיליוני צפיות.

את הסרטון הראשון שלו פרסם פקר בתגובה למעצר של אנשי ארגונו בתורכיה. מטרותיו היו שר הפנים ומפכ”ל המשטרה לשעבר מהמט אאר, ובנו טולגה אאר המכהן כחבר פרלמנט מטעם מפלגת השלטון. פקר האשים את אאר האב ברצח שני עיתונאים בשנות ה-90, בעת שכיהן כשר הפנים. לדברי פקר, אאר פנה אליו וביקש מארגונו להתנקש בעיתונאים: באחד משום שהביעה תמיכה בהתקרבות בין קפריסין התורכית וזו היוונית, ובאחר משום שעמד לחשוף שחיתויות בממשלה. שני מקרי הרצח לא פוענחו עד היום.

כמו כן האשים פקר את אאר ובנו ברצח הבלתי-מפוענח של הסטודנטית הקזחית ילדאנה קהרמאן ב-2019. לטענת פקר, הבן אנס את קהרמאן ורצח אותה, והאב השתמש בקשריו בממשל ובעולם התחתון כדי להעלים ראיות ולהשתיק את הפרשה.

הדים מהעבר

האשמותיו של פקר נגד אאר הציפו שוב את “פרשת סוסורלוק” שזעזעה את תורכיה בשנות ה-90. הפרשה, שגם בה נקשר שמו של אאר, חשפה את הקשרים העמוקים בין השלטון לעולם התחתון בתורכיה, ובין הימין הקיצוני לארגוני הפשע האלימים. בתאונת דרכים בשנת 1996 התנגשה מכונית שרד ממשלתית במשאית, ושלושה מנוסעיה נהרגו. ההרוגים היו מפקד משטרה בכיר, מלכת יופי, ועבדאללה צ’טלי – טרוריסט ימני קיצוני מארגון “הזאבים האפורים”, שהואשם ברצח של פעילי שמאל והיה כביכול מבוקש בידי הרשויות. הנוסע הרביעי, חבר פרלמנט ימני, נפצע בתאונה אך שרד. מסמכים שנמצאו במכונית הוכיחו כי הטרוריסט צ’טלי פעל בחסותו של משרד הפנים (בראשו עמד אז אאר), שאף סיפק לו תעודת זהות מזויפת וכלי נשק. כלי הנשק שנמצאו במכונית “נעלמו” זמן קצר קודם לכן מתחנת משטרה.

הפרשה הוכיחה כי מנגנון המדינה התורכית פועל יד ביד עם הטרור הלאומני והפשע המאורגן נגד אנשי שמאל ונגד המחתרות הכורדיות, ומשתמש בארגוני הפשיעה כדי לבצע התנקשויות במתנגדי השלטון. אאר אמנם נאלץ להתפטר בעקבות הפרשה ואף ריצה שנת מאסר, אך הוא שוחרר בעקבות קיצור עונשו.

לאחר שתקף את אאר, עבר פקר להתמקד בשר הפנים הנוכחי בממשלת תורכיה, סולימאן סוילו. לדברי פקר, סוילו הוא איש הקשר המרכזי בין ממשלת ארדואן לבין ארגוני הפשיעה, ולאורך שנים קיים קשרים קרובים עם ארגונו של פקר. פקר אף התפאר בכך שבנה את הקריירה הפוליטית של סוילו. פקר הודה בין השאר כי ארגן את ההתקפה נגד משרדי העיתון “הורייט” באיסטנבול ב-2015 בעקבות בקשה של סוילו. ההתקפה הייתה חלק ממסע הלחצים שהפעיל השלטון להעברת הבעלות על כלי התקשורת המרכזי הזה לידי בעלי הון המקורבים למפלגת השלטון.

בסרטונים אחרים האשים פקר את בנו של ראש הממשלה לשעבר בינאלי יילדרים בתיווך בעסקאות הברחת סמים מאמריקה הלטינית לאירופה דרך תורכיה, וציין כי בידיו מידע מפליל על חתנו של ארדואן ושר האוצר לשעבר, בראט אלבייראק.

על אף שהראיות שמציג פקר להאשמותיו החמורות בסרטונים הן נסיבתיות בלבד, הרי בסקר שערך מכון מחקר תורכי נמצא ש-53% מהתורכים מאמינים שדבריו של פקר הם אמת, ורק 23% מאמינים שמדובר בהאשמות שקריות. יתר המשיבים לא גיבשו דעה ברורה לגביהם.

הנשיא מאבד גובה

בעקבות פרסום הסרטונים קראה האופוזיציה לפיטוריו של שר הפנים סוילו ולהקדמת הבחירות – שני צעדים אותם דחה ארדואן בנחרצות. מפלגת העמים הדמוקרטית השמאלית העלתה בפרלמנט הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה בעקבות הסרטונים. אולם מפלגתו של ארדואן ושותפתה הקואליציונית, שלנציגיהן רוב בפרלמנט, הצביעו נגד ההצעה וזו נדחתה.

עם זאת, על רקע הפרשה המביכה וההרס שמחוללת בתורכיה מגיפת הקורונה, נפגע מעמדו הפוליטי של ארדואן: בסקר שבדק תרחיש של הקדמת הבחירות לנשיאות, האמורות להתקיים ב-2023, נמצא כי אילו היו הבחירות מתקיימות כעת היה ארדואן מפסיד בפער ניכר לכל אחד משני המועמדים האפשריים של מפלגת העם הרפובליקאית – ראש העיר איסטנבול אכרם אימאמאולו, וראש העיר אנקרה מנסור יבאש, ובפער קטן אפילו לפוליטיקאית הליברלית מראל אקשנר, שמפלגתה היא החמישית בגודלה בפרלמנט.

החשיפות של פקר עלולות להיקבר כפי שנקברה פרשת סוסורלוק ב-1996, אך הן עשויות גם להתברר כשערורייה אחת יותר מדי עבור שלטונו הארוך של רג’פ טאיפ ארדואן.