fbpx

בחירות מקומיות בהודו: מפלה לראש הממשלה הימני נרנדרה מודי והישג לשמאל

מפלגתו של מודי איבדה את השלטון במערב בנגל ובטמיל נאדו; המפלגה הקומוניסטית זכתה בניצחון גדול בקרלה

קרלה, מדינה בת 35 מיליון תושבים בדרום הודו, בחרה שוב בחזית השמאל הדמוקרטית להוביל את ממשלתה בחמש השנים הבאות. העם החליט שמנהיג המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), פינאראי ויג'איאן, ימלא כהונה שניה כראש הממשלה.

העם בחר שוב בחזית השמאל בשל שלוש סיבות:

– ההתמודדות היעילה של ממשלתה עם הסופה של 2017, ההצפות של 2019-2018 ומשבר הקורונה של 2021-2020.

– למרות משברים אלה, הוסיפה הממשלה לקדם את צרכי העם: בניית דיור בר-השגה, הקמת בתי ספר ציבוריים איכותיים והשקעה בתשתיות.

– ממשלת השמאל נלחמה להגן על אופיה הפדרלי והחילוני של הודו נגד הניאו-פשיזם הגובר של מפלגת בהרטיה ג'נטה (BJP) השלטת ומנהיגה נרנדרה מודי, המכהן כראש הממשלה.

לכל אורך משבר הקורונה פנה ראש הממשלה ויג'איאן לציבור באמצעות מסיבות עיתונאים תכופות, במהלכן הסביר ברוגע את המצב והשמיע הערכות המבוססות באופן מדעי. בכך סייע למדיניותו לזכות שוב באמון העם.

 הכישלון של ממשלת מודי

טיפולו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי במגפה הוכח ככישלון. בינואר נאם מודי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשוויץ והתרברב בניצחונה של הודו על הקורונה. "אי אפשר להשוות את הצלחתה של הודו לזו של שום מדינה אחרת", אמר. "הודו היא בית ל-18% מאוכלוסיית העולם, והיא הצילה את האנושות מאסון גדול בהצלחתה לבלום את הקורונה". באותו שבוע אמר שר הבריאות בממשלת מודי כי "הודו שיטחה את עקומת הקורונה".

אולם ימים אחדים לפני הצהרותיהם של מודי ושל שר הבריאות, התיר ראש ממשלת אוטרקנד וחבר מפלגתו של מודי ל-7 מיליון איש להתאסף לחגיגות "קומב מלה", הנערכות אחת לתריסר שנים. מומחים הזהירו שחגיגות אלה ואירועים המוניים נוספים עלולים לתרום להתפשטותו של הווירוס, אך שר הבריאות נפנף אזהרות אלה כ"שגויות ומזויפות". החגיגיות ההמוניות התקיימו, וכך גם האסיפות הציבוריות ההמוניות של קמפיין הבחירות של מודי.

דבריו של מודי בפורום הכלכלי העולמי היו חסרי אחריות ומגוחכים. ביום האחרון של אפריל נרשמו בהודו יותר מ-400,000 מקרים פעילים של קורונה. מערכת הבריאות קרסה תחת העומס. ההוצאה הציבורית של הודו לבריאות נמוכה מאוד בהשוואה למדינות אחרות, ועמדה בשנת 2018 על 1.3% מהתמ"ג בלבד. בשלהי 2020 הודתה הממשלה, כי במערכת הבריאות ההודית לכל אלף אזרחים יש רק 1.7 אחיות ורק 0.8 רופאים.

גרוע מכך, בבתי החולים ישנן רק 5.3 מיטות לכל 10,000 אזרחים. לשם השוואה, בסין ישנן 43.1 מיטות לכל 10,000 אזרחים. בהודו כולה ישנן רק 48,000 מכונות הנשמה, בעוד שלסין היו 70,000 מכונות הנשמה במחוז ווהאן בלבד.

החולשה של התשתית הרפואית בהודו היא תוצאה של הפרטה. בתי חולים פרטיים שואפים תמיד להתנהל בתפוסה מלאה, ולכן אינם מסוגלים להתמודד עם עומסים בלתי-שגרתיים. הדחף למקסום רווחים אינו מאפשר למערכת הבריאות המופרטת להתמודד עם עלייה מסיבית במספר החולים. בזמני שגרה אין זה כדאי לבעלי ההון לתחזק קיבולת עודפת כמיטות וכמכונות הנשמה שאינן בשימוש. מצב זה מוביל באופן בלתי-נמנע למשבר במהלך מגפה.

מפלגתו של מודי ספגה תבוסה ניצחת בבחירות לפרלמנט בקרלה, ולא זכתה ולו במושב אחד. הקואליציה בראשותה הפסידה גם בטמיל נאדו (68 מיליון תושבים) ובמערב בנגל (91 מיליון תושבים). מדינות אלה הצביעו נגד האסון שגרמה ממשלה חסרת-אחריות ובלתי-מתפקדת. עם זאת, יש לציין שבסיס התמיכה העיקרי של מודי אינו במדינות אלה אלא בצפון ובמזרח הודו – שם יתקיימו בחירות בעוד שנה לכל המוקדם. אך קיימת האפשרות שמרד האיכרים, שהחל בנובמבר 2020, ישנה את מאזן הכוחות ברבות מהמדינות הצפוניות והמזרחיות, לרבות הריאנה וגוג'רט.

דבר אינו משקף את האכזריות ואוזלת היד של ממשלת מודי יותר מאשר סוגיית החיסונים. הודו מייצרת 60% מהחיסונים בעולם. אולם – כפי שציין פרופסור טג'אל קניטקאר, חבר במכון הלאומי למחקרים מתקדמים – בקצב הנוכחי, לא תוכל הודו להשלים את מבצע החיסון של תושביה לפני נובמבר 2022. קניטקאר מציע שלוש הצעות מדיניות ליישום בטווח המידי:

– רכישה רחבת היקף של חיסונים בידי ממשלת הודו.

– מתווה חלוקה שקוף לציבור בכל 28 המדינות ו-8 הטריטוריות של האיחוד, שיגובש בשיתוף מומחי בריאות וממשלות המדינות.

– גיבוש אסטרטגיה של ממשלות המדינות לעידוד התחסנות בקרב מעמד העובדים, כדי להבטיח חלוקה שוויונית לכל האוכלוסייה.

 לקחים מקרלה

מצב הרוח בקרלה הוא חגיגי, והמונים ברחבי הודו נושאים עיניים להתמודדות המוצלחת של ממשלת השמאל עם המגיפה. משורר צעיר, ג'אוויש מ., ביטא בשיר קצר את רוח הניצחון: "הו פרח, מדוע אתה כה אדום? / שורשי עמוקים ונוגעים בבסיס. זה הכל".

ימים אחדים לפני הבחירות נשאלה שרת הבריאות של קרלה, ק"ק שיילג'ה, המכונה בחיבה "המורה שיילג'ה", על מצב המגיפה. תשובתה תחתום מאמר זה:

"שני לקחים עיקריים חיוני ללמוד מהמגפה. ראשית, המדינה זקוקה לתכנון מסודר ולמנגנוני ביצוע מבוזרים כדי לשפר את מערכת הבריאות שלנו. שנית, אסור להתמהמה בהגדלת ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות. אנחנו משקיעים רק אחוז אחד מהתמ"ג במגזר הבריאות; חיוני להגדיל את ההשקעה לעשרה אחוזים לפחות. מדינות כמו קובה משקיעות הרבה יותר במערכת הבריאות. רופאי המשפחה הקובניים היו לי מקור השראה כאשר הקמנו את מרכזי בריאות המשפחה ברחבי קרלה. על שירותי הבריאות להיות אוניברסליים. דרוש תכנון ריכוזי וביצוע מבוזר – קובה התקדמה רבות בזכות שיטה זו. מערכת הבריאות שלה סובבת סביב הקהילה והחולים. ניתן ליישם את החזון השוויוני והמבוזר הזה גם כאן.

"אני אשת שמאל. אין לי השפעה על מדיניות הבריאות של הודו. אילו אחז השמאל בשלטון המרכזי כעת, היינו מלאימים את מערכות הבריאות והחינוך. למדינה צריכה להיות שליטה בשירותי הבריאות, כדי שכולם – עניים או עשירים – יקבלו טיפול הוגן".

 

פינאראי ויג'איאן, שנבחר לכהונה שניה כראש ממשלת קרלה (צילום: הקומוניסטית של הודו – מרקסיסטית)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן